ההשפעה השלילית של הבורא על האגואיזם וההשפעה החיובית שלו על הנקודה שבלב, מסייעת לנקודה שבלב לצאת מהאגואיזם, מהלב, בדומה לתולעת היוצאת מתוך צנון מר (ראו את משל התולעת בצנון של בעל הסולם).
האדם מנצח במלחמה מול האגואיזם שלו כשהוא מכיר בכך שהכול נעשה, קיים וייעשה מלמעלה. הוא מגלה את זה מניסיונו ומפיתוח תפיסתו כלפי פעולות הבורא. הבירור הזה מאפשר לו להבין שהכול נובע מהבורא לשם בניית הפרצוף הרוחני, הנשמה.
להבין את התורה, פירושו של דבר לתאר לעצמנו רצונות אגואיסטיים במקום אנשים. התורה מראה את הדרך להגיע להידמות לבורא, לגילוי הבורא. הדרך הזו נקראת ״קבלה״. ואילו הרצון לגלות את התורה נקרא ״הנקודה שבלב״. הגילוי מתרחש בתוך מאמץ קבוצתי.
– איך מתגלה לאדם האור? – האדם מתקן את תכונותיו האגואיסטיות לתכונות של השפעה ואהבה, ומגלה שהוא היה כל הזמן באור. ושאין שום דבר מלבד לאור. אלא שהוא לא הרגיש את האור, כיוון שהיה מנוגד לאור בתכונותיו.
עלינו לקבל מנת אור מקיף שיעלה אותנו לדרגה הבאה של ״אמונה מעל הדעת״. בתכונת ההשפעה מתגלה ידע חדש, והוא שנקרא ״אמונה״. כשאני מגדיל את ההשפעה מעל לאגואיזם, אני קולט את החומר הנלמד בחכמת הקבלה. וזה מה שנקרא לימוד רוחני.
כדי להשיג את המציאות הרוחנית לא צריך יותר רגש או שכל. השכל והרגש שלנו אגואיסטיים. הם מקבלים תענוג ממילויים. להיות מעליהם אין פירושו לרכוש יותר שכל או יותר רגש, שכן המאמץ אינו בלקבל יותר, אלא בלהשפיע, באמונה מעל הדעת ולא בידע אגואיסטי.
קראו עוד בטוויטר שלי.