המורכבות הבלתי ניתנת לביטוי

בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה":

"כי חכמה זו היא, לא פחות ולא יותר, רק סדר של שרשים, המשתלשלים ע"ד קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית', לנבראיו בעולם הזה…"

"אכן, אם תיקח איזה גוף של בעל חי קטן… והנה תראה ותמצא בו הרכבה מסובכת מאלף אלפי פייבארס וגידים, כפי שדרשו ומצאו בעלי הפיזיולוגיה והאנטומיה. ועוד אלפי רבבות יש שם, ממה שלא נודע עוד לעין האנושי. ומכאן תוכל להקיש, כמה מן ריבוי הרכבות של ענינים וצנורות הצריכים להתחבר, בכדי להמציא ולגלות את המטרה נשגבת ההיא."

אפילו בעולם הזה המערכות המורכבות, מורכבות מכמות אין סופית של פריטים וקשרים. אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו את כל המורכבות של החיבורים שמחזיקים את החיים בגוף, וגם זה רק למשך תקופה לא ארוכה ומדודה. המורכבות הזאת אינה נובעת מכך, שלמישהו ככה בא, אלא זה התחיל בצורה הכרחית מהמבנה של האטומים והמולקולות, שהתחברו להמשך מהלך ההתפתחות וכל מיני החיבורים, שבאמצעותם מיוצבות המערכות של הגוף: מערכת הלימפה, מערכת הדם, מערכת העצבים וכולי. ובסופו של דבר, כל המערכות הללו פועלות בשיתוף פעולה הרמוני.

באופן כזה, הגוף מתפתח בצורה הכרחית. כדי להחזיק בחיים הפיזיולוגיים, לפחות בדרגה המינימאלית, כדי שמתוכם אפשר יהיה לעלות לקיום הרוחני – דרושה מערכת מסובכת, מורכבת ומשובחת.

אותו הדבר גם ברוחני. רק ששם המורכבות, ההתכללות ההדדית, גדולה יותר בצורה אין סופית. המדע הרגיל חוקר רק חלק קטן של העולם שלנו, ואילו המקובלים משיגים תופעות בכך שחודרים לעומקן עד לתחתית, עד ל"אור" וה"כלי" הפשוטים.

אבל אי אפשר להביע זאת במילים, כדי שאתם תוכלו לתאר לעצמכם משהו. ולכן המקובלים מסתפקים בכללי הא'-ב', בכך שמתארים "פרצופים", "קווים", "עיגולים", "אורות", "כלים", "ספירות", "רשימות" וכדומה. בכך שהם מספרים על ה"עולמות", על מערכות ה"קדושה" וה"טומאה", הם לא רוצים לבלבל את האנשים, לא נכנסים לעומק ורק מספרים על הקשרים הבסיסיים עם המקורות, בשפה מותאמת, שמובנת רק למי שהוא בעל השגה רוחנית.

וגם ללא זה, המקורות הקבליים שהתגלו הביאו לבלבול גדול ולנזק, מפני שאנשים הוציאו משם ציטוטים בודדים וציורים, בכך שניסו לקשור אותם לעולם שלנו. כך הופיעו ספרים עם תיאור של כל מיני סגולות, שמפריעים בצורה רצינית להבנה הנכונה, הרצינית והטהורה של הבנת העולם הרוחני. בסופו של דבר, הקהל הרחב רק התבלבל. הידע וההבנות, שאותם המקובלים רצו להעביר זה לזה, הגיעו לנמענים הלא נכונים, עוותו והפכו ל"תחליפים" מכל מיני סוגים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה"08.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
השגה שאינה מותירה ספק
היזהרו מחיקויים
המטרות שונות, הכיוון משותף