המורה מחבר אותי עם החיים

שאלה: במה שונה היחס בין המילים שכתובות ב"תלמוד עשר הספירות", לבין ההסבר שלך על הכתוב?

תשובתי: קשה להסביר עכשיו מדוע הבורא ברא מציאות כזאת, שבה נחוץ לנו מישהו שמקשר אותנו בעולם שלנו עם המציאות העליונה. בדומה לאבא ואימא בעולם הזה, שמחברים אותי עם החיים. הרי בלי האימא בכלל לא הייתי נולד ולא יכולתי להתקיים עד שאגדל.

אותו הדבר קורה עם הלידה הרוחנית. נחוץ לי מישהו שיוליד אותי וידאג לי עד שאגדל ברוחניות! זה משתקף בלידת הגופים הגשמיים בעולמנו, וגם בלידת הנשמה. כל זה תוצאה מהחוקים של העולם הרוחני, שבו קיים סדר מסוים של פרצופים רוחניים, ואבא ואמא (העליונים) מולידים את זו"ן ודואגים לנשמות.

אך כל עוד לא נכללתי עם הנשמה השבורה שלי בזו"ן של עולם האצילות ואינני יכול להזמין על עצמי את השפעתם של אבא ואמא, נחוץ לי מורה דרך לרוחניות! ועכשיו הוא מצטייר לי כאיזשהו אדם גשמי, מפני שאינני רואה את הרוחניות. אותו הדבר נוגע גם בקשר לחברים, אינני יכול לתפוס את הרצונות הרוחניים שלהם, ונדמה לי שכביכול מקיפים אותי גופים גשמיים כלשהם. אחר כך אגלה, שאין הדבר כך: מסתבר, שגם המורה וגם החברים הם מנגנון רוחני, כוחות רוחניים, שאיתם אני עובד.

כך אני צריך להתייחס למורה ולחברים, להבין שהם חלק מהבורא שניתן לי כדי לעזור לי להתחבר איתו. ככל שאעריך את המורה ואת הקבוצה, ככל שארכין את ראשי בפניהם, במידה הזאת אוכל להשיג מגע עם הבורא. אין לי אפשרות אחרת להתקשר איתו ואין לי שום סיכוי לגעת בו באופן אחר.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 12.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הידע מועבר בשרשרת
כדי שתיוולד מהר יותר
מורה – הוא מורה דרך