המדע גרר אותנו לדרך ייסורים

בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", סעיף מ"א: "והנה, איתא בזוהר, על הכתוב "ומשחרי ימצאונני", שאלו ע"ז: היכן מוצאים את השי"ת? – ואמרו, שאין מוצאים אותו יתברך, אלא בתורה.

ויש להבין דבריהם ז"ל כראוי. כי לכאורה, הקב"ה מוסתר, רק בדברים ודרכים הגשמיים, ובכל הבלי העולם הזה, שהם מחוץ לתורה. ואיך תאמר את ההיפך, אשר רק בתורה הוא מסתיר את עצמו?".

זאת אומרת, אנחנו אף פעם לא נוכל לגלות את המערכת הנכונה, את הכוחות האמיתיים שבטבע שמנהלים אותנו, את ההנהגה וההשגחה העליונה, את הכוח העליון שפועל בנפעל, אם אנחנו לא מתעסקים בתורה הפנימית, היינו בחכמת הקבלה, בצורה הנכונה. אף מדע מהעולם הגשמי לא יכול לקרב אותנו לזה.

האדם, בכך שעוסק בהתפתחות מדעית, מכניס את עצמו לדרך ייסורים. מכיוון שהוא מקווה ורוצה להגיע בזכות ההישגים המדעיים לחיים טובים, נוצר מצב הפוך, הוא רק מזיק לעצמו. וזה ברור, כי באופן כזה הוא לא מפתח את הכלים שלו לגילוי של הכוח העליון שהוא טוב ומטיב.

יוצא, שהמדע מביא אותנו לכישלון ומטֵה אותנו מהדרך הנכונה. כמה שאנחנו מעריכים ומכבדים את המדע המודרני, אבל בסופו של דבר, צריך להבין ולהודות שהוא מוביל אותנו לדרך ייסורים. ודאי שהכול היה מתוכנן מראש, כי ללא גילוי הרע אי אפשר להגיע לטוב. מפני שהשׂכל של האדם צריך לגלות את חוסר האונים הריקני שלו.

אבל אם מימי אדם הראשון, מהגילוי הראשון של חכמת הקבלה, האנושות הייתה מקבלת אותה כאמצעי היחיד לגילוי של הכוח הטוב והמטיב, אז היא הייתה הולכת ישירות בדרך אידיאלית למטרת הבריאה.

לא היה אז שום צורך בקדמה מדעית ואבולוציה של החברה האנושית. האדם היה עוסק בהתפתחות הרוחנית שלו, ואילו בעבודות הגשמיות ההכרחיות היה עוסק רק לצורך הקיום הבהמי, כדי להאכיל את ה"בהמה" שלו. וכל יתר ההתפתחות הייתה רק לצורך התפתחות ה"אדם" שבנו.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 27.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
על התועלת והנזק של השגה מדעית
דרך עקיפה לסוד החיים
החמור רוכב על האדם