הכרת הגלובליות

The New York Times: המצב חמור הרבה יותר מהמשבר ב1929. כל ההבדל הוא שהמשבר הזה הוא גלובלי, מקיף את כל המדינות, ואת הקשרים ביניהן – וזה הבדל עצום!.

התייחסותי: דווקא הגלובליות היא הקו המפריד בין המשברים. זהו שינוי איכותי ולא כמותי. זה לא סתם משבר שהכה בכל המדינות, אלא זהו משבר שחיבר עוד יותר בין המדינות והראה לכולן את התלות והחיבור ביניהן.
מה שחסר לנו עכשיו, זה ללמוד את התופעה. הרי דווקא החיבור השלם בין בני אדם, תרבויות, מדינות ועמים (בכפר הקטן), הוא זה שיוצר באנושות של היום חוקים ותכונות חדשות, שללא ידיעתם לא נוכל לצאת מהמשבר.
אם עד היום התקדמנו על פי תחרותיות פשוטה, אז מעכשיו, מתוך שאנו מגלים את עצמנו כאורגניזם אחד, אנחנו כבר לא יכולים להתחרות אחד עם השני, אלא להיפך, חייבים לראות את ההתקדמות שלנו רק דרך חיבור והרמוניה שלמים.

שאלה: העיקרון של דארווין "החזק שורד", שהפך לעיקרון חשוב בחיי החברה המודרנית, מתגלה בימינו כטעות רצינית. האם גם אתה חושב כך?
התייחסותי: הייתי אומר, שזאת לא הייתה טעות, כל עוד הפרטים האגואיסטים לא התחברו ביניהם לאחד שלם, משותף. החיבור הזה התחיל בתחילת המאה ה- 20. בעל הסולם כתב עוד בשנות השלושים, ב"עיתון האומה", שהעולם המודרני הפך למשפחה אחת.

כל האנושות – משפחה אחת (שיעור על פי המאמר לסיום הזהר, 22.01.09)
שיעורים על פי עיתון האומה
האבולוציה – לקראת השגת הבורא
הוותיקן, תיאוריית דארווין והקבלה

פוסטים קודמים בנושא משבר עולמי:
אלה לא השיטות שלנו!
הבעיה של הקפיטליזם הגלובלי
האפקטים של בבל העתיקה
קטסטרופה בלתי נמנעת