הכול התערבב ברצונות של האנושות

בעל הסולם, "שופר של משיח":

"והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל."

מטרת הבריאה היא דווקא לתקן את הכלים דקבלה. לפי מה שמסופר שהבורא הציע לכל מי שרוצה מאח"פ את האורות של התיקון, את ה"כלים" וה"מסכים", אבל אף אחד לא קיבל אותם. כלומר, האור לא יכול להשפיע על הכלי אם הכלי לא נמצא בהתאמה אליו, אם בכלי אין תשוקה להשפעה. וברצונות לקבל פשוט לא יכולה להיות תשוקה להשפעה, כי הטבע של הכלים האלה הוא מלכתחילה הפוך להשפעה.

אז איך אפשר להקנות לרצון לקבל לפחות את היחס להשפעה? זאת השאלה.

בשביל זה משתמשים בחלק מיוחד שנקרא גלגלתא ועיניים (ג"ע). הנציגים שלו נמצאים בקרב הכלים דקבלה, אף על פי שהם בעצם לא כאלה ולכן אפילו בעולם שלנו נראים מאוד מוזר. והם נקראים עָם ישראל, שלמעשה לא שייך לעולם הזה, מפני שהשורשים שלו נמצאים בבחינות שורש (ש'), א', ב'. מלכתחילה הוא מהווה תכונה של השפעה, אף על פי שהם מקולקלים כאן.

הכלים האלה מסוגלים לתקן את עצמם לעל מנת להשפיע, אבל בדרגה חלשה מאוד. בעצם, מה הם יכולים להשפיע? בזמן היציאה מבבל העתיקה, הם היוו גלגלתא ועיניים בצורתם הטהורה, "נקודה שבלב" ולא יותר מזה. ולכן הם נכנסו למצרים, כדי לקבל אחר כך צורה יותר מתוקנת, שמתאימה לתפקיד שלהם. מבבל הם יצאו כמשפחה אחת, וממצרים כבר יצא עָם, עָם ישראל.

ולאחר מכן הם השיגו את התיקון שלהם, דרגות של בית המקדש, או "עָם ישראל בארץ ישראל".

אבל כל זה היה רק הכנה שמאפשרת במשהו להתקרב לאח"פ. ולכן, לאחר שתיקנו את עצמם, הכלים של ישראל היו צריכים לדאוג לאח"פ. לצורך זה הם עברו שבירה והידרדרו למטה. זה התרחש באמצעות היוונים והרומאים שפרצו לסביבתם, נתנו להם את הרצונות שלהם ובזה הרסו אותם. ככלל, בני ישראל נפלו למטה, לאח"פ, שזה נקרא "שבירה" או "חורבן בית המקדש".

כתוצאה מכך התרחשה ערבוביה שלמה של גלגלתא ועיניים עם אח"פ. ההתכללות ההדדית הזאת הייתה אמורה להימשך 2,000 שנה, עד שכל הכלים של ההשפעה ושל הקבלה יתערבבו ביניהם. כמו כן ידוע, שהשלב של אלפיים שנה הוא רק מושג, ואילו פרק הזמן הריאלי היה 1,500 שנה.

ואחר כך, לאחר שההתכללות ההדדית הסתיימה, מזמן האר"י והלאה החלה התקופה של התיקון, הלידה מחדש. לכן האר"י נקרא "משיח בן יוסף". והדבר העיקרי בתקופה הזאת, זה הפצת חכמת הקבלה, על ידי חסידות וכל מיני הפעולות, דרך עליות וירידות.

בסופו של דבר, היום חכמת הקבלה מתגלה ואנחנו ממשיכים את התהליך הזה, בכך שתוקעים ב"שופר של משיח".

למי צריכה להתגלות חכמת הקבלה? האם לחלקים של גלגלתא ועיניים? אבל הם כולם ללא יוצא מהכלל מעורבבים עם האח"פ. אז מי יקבל את החכמה הזאת? חלקים נפרדים או כולם ללא יוצא מהכלל? מייד או לפי התור?

על זה עונה בעל הסולם: חכמת הקבלה צריכה להתפשט בין כולם ללא שום הבדלים. כמה חלקיקים חדרו לליבו של אדם במשך אלפי השנים האלה, כך גם נדלק אצלו הרצון.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שופר של משיח", 09.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עם "לא מהעולם הזה"
הרוחניות היא רק מה שבינינו
חלוקת היגיעה הרוחנית