קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בסדנה שהייתה אתמול הייתה לנו אפשרות משותפת, בכל הקבוצות ברחבי העולם, להתעלות מעל ההרגשה הכבדה שהייתה לנו. אנחנו היינו דחוסים תחת הכבדות הזאת, היה לנו קשה להתחבר ולהתעלות בשכל ובלב.
הרגשנו שזה לא מצליח לנו. לא היו חדות החושים ובהירות השכל הנדרשים, זה מצב נפלא לעבודה, צריך להיכנס אליו לרגע כדי להרגיש בפנים. אולם אנחנו צריכים לדעת מראש שעכשיו נחווה את ההרגשה הכבדה הזו ונברר אותה כדי מייד להתעלות מעליה.
ובכן אני חווה את ההרגשות האלה שעוברות דרך השכל והלב שלי: קהות החושים, טשטוש המחשבות והתודעה, ועכשיו אני מתעלה מעל כל זה. לא חשוב לי מה אני מרגיש עכשיו – אני רוצה לבנות מעל כל זה מצב חדש לחלוטין – לא על בסיס השכל והרגשות הארציים והבהמיים שלי, אלא משהו ששייך למשהו עליון, רוחני, להשפעה.
פירושו של דבר, שאני אקבל כלי תפיסה חדשים לחלוטין, רצונות שגבוהים ממני ולחלוטין לא תלויים בי. אני משתמש ברצונות של הזרים, משתמש לא במחשבות שלי, אלא במחשבות הזרות לי, כלומר השייכות לאחרים, כדי דרכן להשפיע לבורא ולהשפיע להם. ואז אין לי שום בעיות, הרי אני לא סגור בתוך עצמי אלא מתעלה מעל התפיסה האגואיסטית שלי.
ההרגשה הכבדה הזו באה בדיוק כדי להראות לנו האם אנחנו מסוגלים להתעלות ולמלא את העולם באור, לתת משהו לאנושות. ההרגשה תאמה במדויק לנושא הסדנה. זה היה מכלול שלם, הכול היה מכוון בצורה נפלאה מלמעלה.
והקבוצות שלנו היו צריכות להתחבר יחד, כמה שאפשר, למעלה מכל הרגשת הכבדות הזו ולחשוב על השפעתנו לעולם, בהתאם לנושא הסדנה.
הנשים מצאו תשובה נפלאה על השאלה – "כיצד אנחנו צריכים להשפיע לעולם וכיצד העולם צריך להצטרף אלינו", בדוגמה של אם המניקה בשדיה את התינוק. זוהי דוגמה מדויקת מאוד כי היא משקפת את המעבר מ"ספירות" עגולות (מ"עיגולים") לרצונות הישרים (ל"יושר").
כלומר, אנחנו מתעלים מעל הרצונות והמחשבות שלנו ומוצאים כלי חדש בזכות החיבור שלנו. בזכות כך שכל אחד יוצא מעצמו ונכלל בזולת הוא יוצא ממחשבותיו והרגשותיו ורוכש רצונות חדשים ושכל חדש שבהם הוא לא מוגבל בכלום. בצורה כזאת אנחנו מתקדמים.
אך ישנם אנשים ששוקעים בהרגשת המרירות והחושך שיש להם, וסובלים מההרגשות האלה במקום להפוך אותן לאור יום על ידי העבודה שלהם כשהם מתעלים מעל החושך. וכדאי שהאדם ישאל מדוע הוא מעדיף לסבול – מה, הוא כל כך אוהב ייסורים? אבל זה טיפשי וזה תוצאה מהגאווה שלנו, חוסר היכולת להתעלות מעל עצמנו.
או שאולי אתה לא מבין שהכלי הרוחני שלך נמצא לא בתוכך אלא למעלה ממך? וכל הרגשות הכבדים האלו בלב ובשכל אמורים לעזור לך להתעלות. וכוח הקבוצה הכללי צריך לעורר אותך ולעזור בכך – אז מדוע אתה לא משתמש בו? והמורה אומר לך על כך שצריך להתעלות – האם אינך מבין או שאינך שומע?
אך בכל אופן זהו לימוד טוב. הכבדות הזו היא פשוט מתנה מלמעלה, שתואמת בצורה מדויקת לנושא הסדנה שנבחר. בדרך כזאת הראו לנו באיזו קלות היינו יכולים להתעלות מעליה ולא הצלחנו. וכל זה בגלל הערכה הלא מספקת של הסביבה, מחוסר החשיבות, חוסר הנחיצות להתעלות מעל ההרגשה הזו.
זה רק מראה שתכונת ההשפעה שאליה אני עולה, חשובה עבורי פחות מאשר ההרגשה בתוך הבטן שלי. קודם כל אני רוצה בעצמי להרגיש נעים ורק אז אני מוכן לעלות מעלה. תסתכלו עד כמה התנאי הזה הוא אגואיסטי.
מתוך שיעור לפי האיגרת של בעל הסולם, 11.06.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אף רגע אחד ללא איחוד!
הכיוון למרכז החיים
התקפה על עדינות הרגש
