קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מכל חגי ישראל, הכי הרבה מזמורים נכתבו לחג החנוכה, גם פיוטים וגם שירי לאום קולקטיביים. בפיוטים נכללים הכוח העליון ועם ישראל כדבר אחד,. בשירי חנוכה שכתבו החלוצים שחזרו מהגלות, נמצא גם רעיון הגאולה וגם אחדות האומה, אבל הכוח העליון כבר לא מוזכר שם. למשל בשיר "מי ימלל גבורות ישראל" מופיעה השורה "ובימינו כל עם ישראל יתאחד, יקום ויגאל", אין כוח עליון. באיזו רוח כתבו הציונים את שירי האחדות והגאולה אם הם הוציאו את הכוח העליון מהמשוואה?
תשובתי: הם המציאו כיוון קצת שונה, לא בהרבה, אלא במשך הזמן התרחקו מהאמת והיום השירים שאנחנו שרים, לומדים וכותבים, לא מזכירים את הפן הרוחני. אנחנו כבר נמצאים בתהום וחוסר הבנה בתחום החינוך.
שאלה: מה גרם לכך שהורדנו את הכוח העליון שהיה טבוע בנו מרעיון האחדות?
תשובתי: אף אחד לא רוצה להחזיק באמת בכוח העליון. לא קיבלנו חינוך לזה, כשאני אומר חינוך הוא צריך להיות קבלי, כמו שכתוב בחכמת הקבלה, שהיא לב ליבה של העם, כמו שהיא מסבירה מה צריך להיות בתוך עם ישראל, לאן העם צריך להימשך, מה צריך להיות בחיבור של כל ישראל וכן הלאה. זה לא שייך למצוות שמקיימים בידיים ובפה, אלא למצוות שמקיימים בלב, ואת זה אין וגם לא מדברים על כך.
שאלה: מה התכלית של חינוך קבלי?
תשובתי: שהכלל "ואהבת לרעך כמוך" חייב להיות חרוט בכל לב ולב של כל ישראל.
שאלה: ואיפה נכנס הכוח העליון לתמונה?
תשובתי: זה בלתי אפשרי להגיע לקיים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" בלי לעורר את הכוח עליון ולהתחבר עימו ולחייב אותו שיעזור לנו להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך".
