היררכיה נוקשה של צדק

"לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת." (תורה, ספר "שמות", פרשת "משפטים", פרק כ"ג, פסוק ב').

הרוב תמיד שובה לב. אדם מרגיש כוח כאשר הוא הולך עם הרוב. זה ניתן לנו מהטבע.

במקרה שלנו, את האדם שובה דבר נוסף: "זה נחוץ לי לצורך הפצת חכמת הקבלה, לצורך תיקון העולם, כי הרוב ישמע אותי, ואני אלך ואתקן אותם. אבל תחילה אני צריך לבוא איתם במגע, איך שהוא להיות כמוהם".

ואני מעודד את זה בתלמידים שלי, כי המורה הרי חייב להיות איתם. הם כל הזמן מנסים לשכנע אותי בזה. אני מסכים איתם ואחר כך "שׂם להם רגל" כדי ללמדם לעבוד בצורה נכונה. והמגע בכל מקרה יבוא.

הרוב צריך להרכין את ראשו בפני אישיות. בדרך הרוחנית האישיות קובעת הכול ולא הרוב.

שאלה: כלומר אתה לא בעד דמוקרטיה?

תשובתי: אין בשום דבר דמוקרטיה! העולם מסודר ממעלה למטה, ממנהיג להמונים. וההמונים צריכים ללכת אחר המנהיג. והמנהיג הולך אל הבורא. הוא מתחת לבורא. אנחנו רואים מה קורה עם הדמוקרטיה. אני מקווה שאנשים סוף סוף יבינו שחייבת להיות היררכיה נוקשה של צדק.

צדק, זה חוקים שפועלים בטבע. כלומר, זה לא מה שאני ממציא בעצמי, אלא מה שאני יכול ללמוד, לקבל מהטבע.

כל ההיררכיה שנבראה על ידי הבורא, האור העליון, שפיתח את הרצון שנברא על ידו, הוא הצדק. אם בעיניי זה לא כך, זה סימן שאני צריך לשנות את עצמי, את התכונות שלי ואז אני אסכים עם זה. וכאשר אני אסכים, אז אגלה שזו באמת שלמות.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 24.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בחירה של החזקים ברוחם
ללכת אחרי הרוב או אחרי היחיד?
דמוקרטיה אמיתית