הילד של אימא

שאלה: יש כזה תרגיל: אנחנו, בני האדם, מעריכים את ההשקעה שלנו באחרים, עוזרים למישהו, ועבור זה אוהבים אותו. האם כדאי להשתמש בתרגיל הזה במשפחה, כדי שהילדים ישקיעו יותר במשפחה, באבא ובאימא, אז הם יעריכו אותם יותר, או שזה לא עובד עם הנערים והנערות המתבגרים?

תשובתי: זה לא עובד, מפני שהאדם צריך להיות מכוון עם הפנים קדימה: בחיים שלו, במשפחה העתידית שלו, בילדים העתידיים שלו, אבל לא בהורים.

אל תבלמו את הילדים, אל תמשכו אותם לאחור, הם לא יתפתחו. אנשים כאלה, ככלל, עד כדי כך מתעמקים בתוך ההורים שלהם, שלא מתארים את החיים שלהם ללא אימא. וכל עוד היא חיה, בהם כל הזמן חי הילד: הם כבר בני חמישים, והם עדיין נמצאים ליד אימא.

אסור לעשות את זה. זהו אגו גדול מאוד. להיפך, צריך לחנך ולפתח בילדים את העצמאות.

מתוך התוכנית "שיחות עם מיכאל לייטמן", 11.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בדרך ליחסים אידיאלים
במעגל של חברים
בואו נעשה היכרות