דף הבית / כללי / היחס של הטבע לאנושות

היחס של הטבע לאנושות

שאלה: האם אנחנו יכולים, בעודנו בבידוד, כאשר אנחנו מופרדים זה מזה, לתפוס את הרעיון הכללי, את אותו מסר כללי, הלחץ שהטבע מפעיל עלינו? אם כן, ממה האדם צריך להתחיל, מהמשפחה, מהמדינה שלו או ישר מהעולם כולו? כיצד עליו לזחול החוצה מהקליפה שלו, היכן המרחב שלו, שבו הוא יוכל להרגיש לחץ נכון?

תשובתי: לשם התחלה עלינו להבין שהעניין הוא לא בביצוע פעולות פיזיות בידיים, ברגליים או עם הלשון. התנועות שלנו צריכות להיות פנימיות, כדי להכיר בזה שאנחנו גוף אחד ויחיד, שבחכמת הקבלה נקרא "נשמה" או "אדם". אדם, זה לא האדם הראשון, כפי שהתרגלנו לחשוב. כל החברה האנושית בכללותה נקראת "אדם". לכן עלינו לקחת בחשבון שהטבע מתייחס אלינו כאל אדם, כלומר כאנושות אחת כללית.

ואם בהתאם להתפתחות שלנו אנחנו לא מגיעים למסקנה שאנחנו אדם אחד כללי, כלומר מערכת, שבה כולם מקושרים הדדית וצריכים לתמוך זה בזה, אז במערכת הזאת מופיעה הטיה, בין איך שאנחנו למעשה אגואיסטים, מנוכרים זה לזה, עוינים זה לזה, לבין איך שאנחנו צריכים להיות היום בהתאם להתפתחות שלנו מצד הטבע.

ההבדל בין מה שהטבע דורש מאיתנו, לבין מה שאנחנו בפועל, הוא שמוליד כל מיני מכות אפשריות של הטבע. זה כולל גם בעיות אקולוגיות, גם בעיות טכנולוגיות, כולל נגיפים וכל השאר. כל התוצאות השליליות, שמופיעים בצורה גלובלית בחברה האנושית, אפילו בכל אחד מאיתנו ובינינו, הם תוצאה מחוסר התאמה שלנו למערכת הכללית היחידה, שנקראת "אדם".

תרגום נוסף למילה "אדם", זה "דומה לטבע" או "דומה לבורא". לכן בכל רגע של התפתחות העדר של הידמות שלנו לטבע האינטגרלי מעוררת מצידו השפעה שלילית, שמתגלה ומופיעה בדרגות שונות: דומם, צומח, חי ואנושי. עכשיו היא מתגלה בצורה של אי התאמה בדרגת חי, כלומר בצורה של נגיף הקורונה.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 19.04.2020

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest