הטקסטים המוצפנים של המקובלים

מתוך מאמרו של הרב"ש, "מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'": "יש אדם שירא מהקב"ה, בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו, או מעונש כספו. ועל כן הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה, שהוא ירא מהקב"ה, לא שם אותה לשורש, כי תועלת עצמו היא השורש. והיראה היא תולדה ממנה. ויש אדם, הירא מפני הקב"ה, משום שירא מעונש עולם ההוא ומעונש של הגיהנום. שתי מיני יראות האלו, אינן עיקר היראה ושורשה.

היראה, שהיא עיקר, הוא שאדם ירא מפני אדונו, משום שהוא רב ושליט. דהיינו, שיירא מה' יתברך, משום שהוא גדול, ומושל בכל, שכל העולמות שברא, הן העליונים והן התחתונים, נחשבים לפניו כלא כלום, שאינם מוסיפים משהו על מהותו יתברך.

ובהאמור אנו רואים, שיש הבדל עצום בין הכלל להפרט. זאת אומרת, ש"פרט" נקרא, שהעבודה הזו לא שייכת להכלל, אלא לאנשים פרטיים, שיש להם נטיה להאמת, שהם משתוקקים להגיע לדרגת "שכל מעשיך יהיו לשם שמים", שפירושו, שהם רוצים לשמש את המלך מסיבת "דאיהו רב ושליט". ואין הם רוצים לשום תמורה, אלא זה שהם משמשים את המלך, כלומר שהם מקיימים תו"מ, מסיבת שגדלות הבורא היא המחייבת אותם לקיום תו"מ, ולא לתועלת עצמם".

קשה לנו מאוד להתרגל לשׂפת המקובלים. אנחנו מוכנים באופן אוטומטי לתרגם אותה למונחים דתיים שהורגלנו אליהם בעולם הזה. אך המקובלים השתמשו בשׂפה הזאת משך הרבה דורות, כדי לבודד את עצמם ולהגן על עצמם מאנשים שלא כדאי להם להתקרב לעבודה הרוחנית. כי רק יחידים מקבלים התעוררות מלמעלה ומרגישים בתוכם נחיצות לגלות את סיבת חייהם, השורש שלהם, מטרת קיומם.

הם מרגישים שבטבע קיים כוח פנימי שברא אותו ואותנו, ונותן לאחדים מאיתנו רצון לגלותו, להתקרב אליו, להבין. ורק עבור אנשים אלה המקובלים כותבים! ועבור כל השאר הם רוצים לעשות את הטקסטים האלה נסתרים, כך שלא ניתן יהיה להבינם.

אולם כיצד ניתן להסתיר משהו, אם הספרים האלה מועברים מדור לדור ונושׂאים גילוי? זאת הסיבה, שהמקובלים מלבישים את השיטה להשׂגת הבורא, כלומר את חכמת הקבלה, גילוי הבורא לנבראים, בכאלה מילים שכל אדם יקרא ויחשוב, שכאילו הבין! ובהתאם לרצונו של האדם הוא מפענח לעצמו את הכתבים האלה. אחד רואה בהם כתבי דת, האחר רואה כתבי מוסר, השלישי רואה מסמכים היסטוריים, הרביעי משייך אותם לפילוסופיה, חינוך, חוקי חיי האדם והחברה, יחס של האדם לבורא ולבני אדם אחרים.

את כל ספרי המקובלים, תורה, תנ"ך, וכל הספרים הקדושים שמדברים רק על כיצד לגלות את הכוח העליון של הטבע, כל אחד מפרש איך שבא לו, בכך שיוצר סביב זה המון סיפורים. ורק אותם בני האדם שקיבלו התעוררות לגלות את הבורא, משתמשים בכתבים האלה לפי יעודם הישיר, כלומר לצורך גילוי הכוח העליון, הטבע הפנימי. ואז הם מוצאים בתוך הטקסטים האלה הוראות, כיצד להתקדם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 17.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
עזור לי למצוא אותך
מבט נכון על ספרי הקודש
בשביל מה צריך את שפת הענפים