קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הכול תלוי בתכונות האדם, במצב שבו הוא נמצא. כתוב, "תלמיד שגלה, מגלין רבו עימו". הכול מוערך רק כלפי המקבל: "כל הפוסל במומו פוסל" ו"על כל פשעים תכסה אהבה".
בזה נבדלת תפיסת המצב על ידי האדם הרגיל ועל ידי המקובל. המקובל מבין שהוא מקבל את ההשגחה העליונה ורואה תמונה אחת מאין ספור התמונות שמתגלות לו. וכל זה מתגלה בהתאם לתוכנית העליונה ולמאמצים שהוא משקיע מלמטה.
בהתאם לכך, היכן שנפגשות תוכנית ההתפתחות של האדם, היגיעה מצידו והשילוב שלהן, זאת התמונה ואלה התופעות שהוא רואה ומרגיש.
התפיסה יכולה להיות פנימית וחיצונית. מהצד החיצוני, האדם מקבל את כל מה שמתגלה לו כעובדות, חוקי הקיום של העולם הזה. הוא מבין שהכול מגיע מהבורא, ובצורה כזאת הבורא מראה לו את העולם. זאת היא דעתם של "בעלי בתים".
ודעת תורה, זאת ההבנה שאת כל התמונה שאני רואה, זה הבורא מראה לי אותה, אך היא מתגלה לי בתוך הרצון לקבל בהתאם לתכונות שלי. מכאן נובעות שתי צורות ההתנהגות והתפיסה השונות זו מזו, כמו שנאמר: "דעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים".
לכן, בקבוצה אנחנו צריכים להתייחס בכבוד לחברים, לרב, לסביבה, לספרים, למרות הזלזול שמופיע בתוכנו כלפיהם. אם אדם רוצה להתקדם, אז הוא כל הזמן נמצא במאבק הזה, כי האגו שלו כל הזמן מתגבר ומראה לו את השפלות של כל מה שלא נכנס בגדר האינטרסים האישיים שלו.
לכן, אנחנו חייבים לשמור בתוכנו על הרגשת גדלות הבורא ואמונת רבו, להתייחס לחברים כגדולי הדור, להעריך את איכות הקבוצה יותר מאשר את הכמות. כל זה כדי שאנחנו נכייל בצורה הנכונה את הכלי שלנו.
כי אם הכול מתגלה בתוכי בהתאם לתכונות הנוכחיות שלי, אז אני חייב להתייחס בהתאם למציאות שמראה לי כיצד עליי לשנות את התכונות שלי, כדי שעל ידי זה אני כל הזמן אתקדם.
