החיים הם הכרה עצמית

בעל הסולם, מאמר "השלום": "ואע"פ שאנו רואים בחוש שכל דבר הוה ונפסד, אין זה רק למראה עינינו, ובאמת רק בחינת גלגולים יש כאן, אשר כל פרט ופרט אינו נח ואינו שקט אף רגע, אלא הולך ומתגלגל על גלגל שינוי הצורה ואינו מאבד אף משהו ממהותו בכל דרך הילוכו, כמו שהאריכו בזה בעלי הפיזיקה".

מדובר על תפיסת המציאות, שתמונתה מצטיירת רק בהרגשותינו. קיימת מערכת שנקראת "מלכות דאין-סוף", שנבראה על ידי הבורא. המערכת הזאת נמצאת במצב בלתי משתנה וקורה בה רק דבר אחד: בירור פנימי. כך מתגבשות התוספות לרצון לקבל שקשור בכל מיני צורות קבועות לחמש בחינות ההתפשטות של האור הישר, שכל אחת מהן כלולה גם היא מחמש, והן מעוד חמש וכן הלאה.

הרי כדי להגיע לאותן חמש בחינות אנחנו צריכים שבכל פרט יהיו חמש בחינות משלו, עד שנקבל את מלכות דאין-סוף ה"עגולה", שבה כל ההבחנות – מבחינת שורש ועד בחינה ד' ומבחינה ד' בחזרה לבחינת שורש – כלולות זו בזו.

מערכת המלכות היא שלמה מלבד דבר אחד: לנברא הזה חסרה ההכרה העצמית, במילים אחרות, הכרת הבורא, ההשתתפות. לנברא חסרה העצמאות, ההידמות, השתוות הצורה, ובמילים אחרות, הדבקות. היא זאת שמתפתחת עכשיו במלכות דאין-סוף.

מצב הנברא הוא קבוע ובלתי משתנה, אך מתחיל בו הבירור ביחס לאור שממלא אותו. התוספות האלה שמגלות את המבנה הקשיח והבלתי משתנה של המלכות הן הנושא של חכמת הקבלה. היא לומדת כיצד האור פועל בכלים, כיצד הם מגיבים על כך, מה מתרחש בהם אם פעולת האור נפסקת, כיצד הכלים משנים את פעולת האור ומשתנים בעצמם. וכל זה, בהלחמה ביניהם, במידת הקשר ההדדי ביניהם.

התוספת הזאת נקראת מערכת ההסתרה והגילוי, מערכת ההשגה והדבקות. באופן כזה הנברא מבשיל במצב הבלתי משתנה שלו. מצד הבורא הכול גמור: הן האורות והן הכלים. רק הנברא מברר, מגלה את עצמו. והשינויים שהוא חווה כשהוא עובר ממצב המלכות למצבים א', ב' וג', נקראים גלגולים.

יחד עם זה, הצורה ההתחלתית אינה מתגלגלת. הקשר בין חלקי הבריאה אינו נפסק ואינו משתנה. אולם הנברא מוסיף לעצמו את ההבנה, ההכרה, ההערכה היכן הוא נמצא וכיצד הוא צריך להשלים את עצמו כתוצאה מהגילוי שלו.

זה פירוש המושג "גלגולים". אך עבורנו הם באמת חיים ומוות, עליות וירידות, שינויים קשים וקיצוניים. הרי איננו חיים בחומר הבריאה. החיים שלנו נמדדים לפי אותם הערכים הנוספים שאנחנו צריכים לרכוש. החיים שלנו נמדדים לפי הכוונות שאנחנו צריכים לרכוש. החיים שלנו תלויים בהכרה שלנו את עצמנו.

אם אין לי הכרה עצמית, אינני קיים. אם יש לי קצת, אני נמצא בדרגת הדומם, אם יותר – בדרגת הצומח, אם עוד יותר, בדרגת החי, ואם עוד יותר, בדרגת המדבר. כך שאני חי לא בחומר הרצון עצמו, אלא ב"מקדם" שלו, מעליו, בהרגשת עצמי.

אם בכלל אינני מרגיש את עצמי, זה אומר שאני מת. אם אני מרגיש קצת, זה אומר שאני חי. ובאיזו מידה? – זה כבר תלוי בי. החיים והמוות טמונים בכוונה, ביחס לעצמי.

ולכן מנקודת מבטה של המציאות כפי שהיא, המוות אינו קיים. אולם החיים והמוות מתבטאים ביחס שלנו, במידה שבה אנחנו תופסים את קיומנו במערכת המסודרת והבלתי-משתנה שקיימת כדי שנגלה את מהותנו. זוהי מידת החיים שלנו גם כאן וגם ברוחניות.

מתוך שיעור בנושא "חיים ומוות", 10.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
החיים במדרגת ההשפעה
החופש מהמוות
כל החיים – בין שני אורות