קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אם מגיעים לאדם ברגע הנכון ביותר, כאשר הוא כבר התייאש ולא יודע כיצד לעבור להבחנות חדשות, כדי שבמקום המר הוא ירגיש מתוק, אז הוא יקשיב. זאת מטרת המשבר.
הרי, קודם אנחנו חיפשנו ומצאנו אמצעים המאפשרים לעשות זאת, ועל ידי זה האנושות התפתחה והתקדמה. כמו ילדים שמתפתחים על ידי הצעצועים, הם נעשים יותר ויותר ממוקדים וכך הם משנים בהדרגה את טעמם, את ההבנה ואת ההכרה של מה זה מתוק ומהי האמת.
וכאשר אנחנו מגיעים לסוף ההתפתחות האגואיסטית שלנו, אנחנו מגלים שנמצאים במצב מר שבלתי אפשרי להפוך למתוק. אין שום אמת ושקר שיכולים לעזור בזה ולשנות אותנו, כדי שבמקום מר נרגיש מתוק.
בדיוק כאן אנחנו מגיעים עם שיטת החינוך האינטגרלי שלנו ומסבירים שקיים כוח החיבור בין כל האנשים. על ידו אנחנו מגיעים למתוק שיחד עם זאת יהיה גם אמת. והאמת המתוקה הזאת אינה מתגלה בכל אחד בנפרד אלא בתוך החיבור הכללי בינינו.
האנשים בעצמם לא יהיו מסוגלים לגלות את הידע הזה. גם אם הם יתחילו להתחבר ביניהם, כל זה יהפוך ל"מושב ליצים" או ל"מושב פושעים" ושום דבר טוב לא ייצא מזה.
אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאם לא נצליח במשימתנו, אז בעתיד העולם צפוי לחיבור של פושעים, כלומר, משטר נאצי, שמפניו מזהיר בעל הסולם במאמרו "הדור האחרון".
אם שיטת החינוך האינטגרלי שלנו לא תצליח, אז תשתלט על העולם השיטה הנאצית, שגם היא מבוססת על הפקת מתיקות מהחיבור. אבל החיבור הזה בנוי על שנאה כלפי אחרים. אז כל העולם מתחלק לשניים: אני וכל היתר. ואז אנחנו בונים כבר את החיבור בינינו לא על אהבת הזולת אלא על שנאה כלפי אחרים, ובתוכה מוצאים את המתוק.
אף שהגישה הנאצית מנוגדת למטרת הבריאה ולהתפתחות הטבעית ולא יכולה להחזיק מעמד זמן רב, אבל לזמן קצר זה אפשרי.
מתוך שיעור על פי המאמר "סוד העיבור – לידה", 13.08.2013
ידיעות קודמות בנושא:
חיים חדשים, שהאמת שם מתוקה
פנאטיות, פשיזם או קבלה
מערכת שזוללת את עצמה
