הוליווד של הבורא

שאלה: מהו ההבדל בין תפיסת והבנת ספר הזוהר לבין תלמוד עשר הספירות?

תשובתי: זוהי שׂפה שונה. את הזוהר לא ניתן להבין אם מאחורי כל ביטוי לא מבחינים בתמונה התואמת לו, המתלבשת ברצון/בכוונה שלנו. אם אני קורא ספר הרפתקאות על גילוי יבשות חדשות, כבר קיימות אצלי דמויות וצורות מוכנות של הטבע הדומם, הצומח, החי והמדבר. מהצורות האלה אני מרכיב תמונה שאותה מתאר הסופר, התמונות שאנו מדמים לעצמנו הן דומות.

ואילו הזוהר מתאר הרפתקאות בלתי ידועות לנו, בעולם שאינו מוכר לנו. אם אין בתוכי כאלו צורות רוחניות (תכונות, פעולות), אז אני בכלל לא יודע על מה אני קורא, כאילו שזה כתוב בשׂפה שאינה ידועה לי. בתלמוד עשר הספירות (תע"ס) מתוארים תכונות ופעולות יותר ממשיות ומוחשיות, אשר בהן פועלים סך הכול שני כוחות/רצונות "בעד" ו"נגד". בעיקרון, מדובר רק על שתי תכונות, השפעה וקבלה שנמצאות ביחסים שונים ביניהן. ואנחנו יכולים לתאר אותן לעמנו, ככוחות משיכה ודחייה, את הפעולה המשותפת ביניהם.

זה כמובן פשוט יותר ומבלבל פחות, מאשר התיאורים של הזוהר. תע"ס מציג לנו בקביעות את הנחיצות במסך, בכוח ההשפעה. ואילו הזוהר מקרין על החומר/הרצון שלנו תמונות של העולם העליון. כאילו איפשהו רחוק מאוד מוקרן סרט, אבל אינני יכול להבחין בו. בהשתוקקות שלי לראות, אני שואל את עצמי שאלה, אילו כלים, תכונות חסרים לי כדי לקרב את התמונה הזאת ולהרגישה. ההשתוקקות הזאת מזמינה עליי את ההשפעה של אותה התמונה הרחוקה. ואם ההשתוקקות גדלה בהתמדה בזכות הסביבה/הקבוצה, אני מרגיש באופן ריאלי את התקרבות התמונה. וההצלה מגיעה בכל זאת מספר הזוהר, בו נסתר האור החזק ביותר, המחזיר למוטב.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 03.10.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
הספר ששומר את הסוד על מהותי
להרגיש את הקצר החשמלי
ספר הוא חותם של הנשמה