קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הבורא ברא רצון לקבל מושלם בעל שני כוחות: קבלה והשפעה. הם היו מאוזנים לחלוטין, וכל הקבלה התבצעה רק על מנת להשפיע. אך לאחר מכן, על מנת לתת לנברא הזדמנות לגדול, הבורא שבר בו את כל הכוחות הללו והביא אותו למצב של ניתוק מוחלט ממנו, כדי שהוא בעצמו יוכל לבחור כיצד לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו, את שני הכוחות הללו.
העולם שלנו מתחיל מניצוץ קטן שנושא כוח עצום, שעד היום מניע את העולם כולו ויוביל אותו עד לגמר התיקון. הרצון לקבל מתגלה בעולם שלנו בצורת חומר. כך אנחנו תופסים את הרצון הזה, כאילו יש בו משהו חומרי.
ככל שהחומר הזה מתפתח, הוא מתחיל להתקשר, להתחבר. זהו התיקון שלו לאחר כל השבירות והנפילה שבה הוא מגיע לנקודה הנמוכה ביותר ונשבר סופית.
לאחר מכן, חלקים שונים של החומר מתחילים להתחבר. בהתחלה הם רק יכולים להחזיק זה את זה על ידי כוחות המשיכה הפיזיים. ואחר כך הם כבר מתקשרים זה לזה עד כדי כך שהם יכולים להתחלף ביניהם. כך נוצרים החיבורים הביולוגיים שבהם כל אחד מקבל ונותן, וגם מעביר למישהו שלישי.
החיבור האינסטינקטיבי הזה מביא ליצירת החיים בהם, כלומר לצמיחה, לתהליך של חיים ומוות. זוהי כבר דרגת הצומח, שנוצרת בעקבות הדרגות הנמוכות יותר שבהן קיים רק חומר דומם.
ודרגת הצומח מתפתחת עד למינים מיוחדים כמו "כלב השדה" שמוזכר בכתבי האר"י, שהוא דרגת הביניים בין הצומח לחי.
והיצור החי הוא עוד יותר מורכב ועצמאי. הוא זז בקלות, קולט ופולט חומרים בצורה ברורה יותר. לכל יצור כזה יש אופי אינדיבידואלי משלו, והם מתחברים זה לזה בצורה מיוחדת ומולידים יצורים חדשים. הם חיים ומתים.
כלומר, אנחנו רואים שההתפתחות נעה יותר ויותר לקראת החיבור, ההתכללות ההדדית בין הכוחות המנוגדים והשונים. וככל שיש יותר כוחות כאלה, וככל שהם שונים יותר באיכותם, כך היצורים שהם מייצרים על ידי החיבור ביניהם מורכבים יותר ומתקדמים יותר מבחינת ההרגשה שלהם ושל הסובבים אותם.
וכך, דרך הקוף, ההתפתחות הזאת מגיעה מדרגת החי לדרגת האדם, המדבר. וגם בדרגה הזאת ישנם אנשים שדואגים רק לקיום הבהמי, לשמירה על חייהם, שמורכבים מעט יותר מחייהם של בעל החיים. הרי גם בעלי החיים בונים לעצמם בית, דואגים למזון, לגורים שנולדו. ואלה הם גם החיים של אדם לא מפותח.
אך ככל שהוא מתפתח, מתעוררות בו שאיפות "אנושיות", מעבר לגבולותיה של דרגת החי: כסף, כבוד, שליטה ומושכלות. ואז מתעוררים בנו הרגשות האנושיים: קנאה, שנאה, כבוד, שליטה.
לכן, אנשים מפותחים נבדלים מאוד זה מזה בתכונותיהם ובנטיותיהם, ומתחלקים למדרגות שונות, בהתאם למטרה שלמענה הם חיים ובהתאם לרצונותיהם, שיכולים להיות חומריים בלבד או מופשטים יותר, כמו השאיפה להתמלא ממוזיקה, מיצירה, מפילוסופיה וממדע.
אך כל אחד מהם רוצה לנצל את זולתו, וככל שהאדם מפותח יותר – כך הוא נמשך לזה יותר. ההבדל היחיד הוא: איזו תועלת הוא רוצה לקבל מהאחרים: כסף, כבוד, שליטה או מושכלות. ההתפתחות של התכונות הללו היא שמקדמת את האנושות. וכל זה כדי לשלוט על העולם ולהבין אותו. הרי הידע גם מקנה שליטה.
אך ישנם אנשים שיש להם רצון נוסף: הרצון להבין את מהות החיים. הם מחפשים איך להגיע למטרה הזאת, המופשטת לחלוטין, שאינה נמצאת בגבולות המדע הרגיל. אנשים כאלה מגיעים ללמוד את חכמת הקבלה.
הם נבדלים מכל האחרים בכך שהם רוצים שליטה עוד יותר גדולה – שליטה על החיים שלהם. הם לא שואלים על החיים החומריים, אלא על המהות שלהם, המטרה שלהם, שנמצאת מעבר לקיום הגשמי. יש בהם התחלה של רצון שיוצא ממסגרות החיים האלה ומושך אותם מעבר לגבולות העולם הזה.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 27.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
זמן השינויים האיכותיים
האבולוציה של התודעה
במעבר לרוחניות
