הבורא מחייב אותנו לחשוב שלא הכל בתוכי. שיש מחוץ לי דברים שהם לא חלק ממני. אך האמת היא שזו אשליה, שקר! מבחוץ אין שום דבר, הכל נמצא רק בתוכי בלבד.
אבל על ידי ההתרשמויות הנוספות שאנו משיגים מהראייה הזאת, אנחנו מרחיבים את הכלים שלנו ובונים את המדרגה החדשה שלנו שמעלה אותנו מעל לבהמה, לדרגת "אדם" ("דומה לעליון").
נדמה לי שהבורא נמצא מחוץ לי, אך אחר כך אני מעביר אותו לתוכי ואני מתאחד עימו, אנחנו הופכים לאחד שלם. אך בינתיים אני מתאר אותו מחוץ לי. הדמיון השיקרי שלי, אך בזכות הדמיון הזה אני רוכש עביות נוספת על הרצון שעוזרת לי להיות דומה לבורא.
עליי רק להכניס את הדמות מבחוץ – פנימה, ואז אתאחד עימו!
המקובלים אומרים, שסיום התיקון שלנו זו רק התחלה של מצב חדש: תיקנת את הרצונות שלך, עכשיו יתחיל שלב חדש. נחייה ונראה…
קודם בואו נצליח לתקן את תפיסת המציאות אחכ לתקן את הרצונות שלי אחכ נחשוב מה הלאה