דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הדינים של הגוף והנפש

הדינים של הגוף והנפש

laitman_2009-11-19_9477-70.jpg

ספר הזוהר: פרק מצורע, אות י': כשמגיעה השעה שתהיה נפרדת הנפש מן הגוף, אין הנפש יוצאת מן הגוף, עד שתתגלה עליו השכינה, והנפש, מתוך שמחה וחביבות השכינה, יוצאת כנגדה מן הגוף. אם צדיק הוא, הוא נקשר בה ומתדבק בה. (הוא עולה למדרגה גבוהה יותר. המדרגה הקודמת מתה) ואם לא, השכינה הולכת ממנו, והנפש נשארת, והולכת ומתאבלת על פרידת הגוף. משל: החתול שאינו נפרד מן האש, חדד הסכין, וילך אחריך, כי ידמה לו שאתה הולך לחתוך בשר, וכך יפרד מן האש. אף כאן, כשהנפש אינה רוצה לצאת מן הגוף, נראית לה השכינה, והיא יוצאת כנגדה, ונפרדת מן הגוף.

כדי להכריח את האדם לעלות למדרגה הבאה, צריכה להיות סיבה עקיפה, כתוב: "מעלים בקודש ואין מורידים". קיימות הרבה שיטות להתקדמות, אך לידה של מדרגה חדשה מתרחשת רק על חשבון תוספת של רצון ליהנות לא-מתוקן. במקרה כזה, בהכרח האור חייב להיעלם ולצאת מהרצון.

אם האדם נמצא בשלמות או במצב של "חפץ חסד" (לא רוצה דבר לעצמו), או בכוונה על מנת להשפיע, איך הוא יכול לעזוב את המדרגה הזאת, או להשפיע פחות? – על מנת לעלות למדרגה הבאה חייבת להיות פרידה מלאה מהמדרגה הקודמת ולידה של מדרגה חדשה מאפס.
איך זה אפשרי? – הוא אינו מסוגל לעשות את זה, המשמעות של הדבר הזה הוא נפילה. הוא אינו מסוגל להיפרד מהשלמות: "אני משפיע עכשיו לכולם. מה אתה רוצה ממני?! אני לא יכול להפסיק להשפיע!", במצב הזה צריך להתערב שלטון אחר.

לדוגמא: האימא כל הזמן דואגת להאכיל את תינוקה. מגיע הרופא ואומר לה: "אסור לך להאכיל אותו כעת, יש לו קלקול קיבה". הרופא חייב להשפיע עליה בצורה כזאת, כדי שתחת שליטתו היא תפסיק לתת. צריך להיות גורם נוסף, משום שזה בלתי אפשרי לצאת מהשלמות, זה משתווה למוות.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 06.02.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest