קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: עד לפני כמה עשרות שנים המורה הייתה דמות מכובדת, הייתה איזו יראה כלפיו, אפילו מצד ההורים. היום, אם כבר מגיעים חבר'ה צעירים להוראה, אז המורים הוותיקים אומרים להם "תברחו מפה, זה מקצוע על הפנים, אי אפשר לשנות כלום, יאכלו אתכם פה בלי מלח". למה ההוראה הפכה למקצוע כל כך לא מכובד ואפילו מסוכן?
תשובתי: כי הדור אחר. הדור דורש צורת חינוך אחרת, אינטגרלית. פעם הדור דרש ללמוד קרוא, כתוב, חשבון וכולי, כדי לעבוד בעבודות פשוטות. אחר כך היה דור שדרש אותם דברים אבל כדי להיכנס לאוניברסיטאות ולקבל שם השכלה. היום אנחנו לא צריכים, לא את זה ולא את זה, היום אנחנו צריכים קשר בין בני אדם. אנחנו רואים שכולם יושבים עם הסלולרי שלהם כל הזמן, והקשר הזה לא ממלא אותם. ואנחנו לא מלמדים אותם איך בני אדם צריכים להיות מקושרים.
שאלה: זאת אומרת, יש בדור הצעיר כביכול איזושהי דרישה חזקה, נפשית, הנשמה שלהם מבקשת תלמדו אותנו להיות ביחסים?
תשובתי: הם מרגישים מועקה פנימית, הם מרגישים לא מרוצים, הם לא מרוצים אפילו מכל כלי התקשורת שיש להם, גם אם קונים לכל ילד כמה טלפונים ומחשב, זה לא מספיק לו. אנחנו מתקדמים למצב שאדם ידרוש קשר פנימי עם אנשים אחרים. ואת זה אנחנו לא מסוגלים לתת לו דרך מכשירי התקשורת שאנחנו מייצרים. את זה האדם יצטרך לבנות בתוך עצמו, ויצטרך ללמוד איך הוא מתקשר לזולת. כשאנחנו נותנים להם את כלי התקשורת האלו, אנחנו מנתקים אותם מלהיות יותר קרובים זה לזה. ואז הם יגלו עד כמה הם לא מרוצים ולא מסוגלים להיות בתקשורת נכונה, נפשית, פנימית, כי גדל כאן חיסרון ולחיסרון הזה אני לא יכול לתת מענה, אין לי במה למלא אותו. אז הם יבואו בדרישה מיוחדת וחזקה מאוד למערכת החינוך ולכולנו.
