דף הבית / קבלה לעם / קבלה למתחיל / לימוד חכמת הקבלה / הדואליות והאחדות של הרוחניות

הדואליות והאחדות של הרוחניות

מיכאל לייטמן

מצד אחד נאמר שהכול תלוי ברצון. ואילו מצד שני האור בורא את הכול, והרצון אינו אלא הטבעה שלו.

כיצד הדברים מתיישבים? העניין הוא, שלפעמים מדובר מצד האור, ולפעמים מצד הכלי.

אבל אל לנו לשכוח שהכפילות הזאת קיימת תמיד: אנחנו לעולם לא מדברים על האור במנותק מהרצון, או על הרצון במנותק מהאור.

אנחנו מדברים על רצון, ומרגישים את האור על ידי שינוי צורות הרצון שלנו. ואותן הצורות הן שנקראות "אור".

צורה אחת ביחס לאחרת נקראת אור לעומת כלי. הכלי של העליון נחשב לאור ביחס לכלי של התחתון.

זאת, מפני שמדובר בתכונות יחסיות. העליון משפיע יותר ולכן הוא נקרא "אור" ביחס לתחתון, שמקבל יותר, ולכן הוא נקרא "כלי".

התרגלנו לחשוב שכלי חייב להיות משהו מתכתי או דבר מה מזכוכית, ואילו המילוי שבתוכו – זה האור. אבל ברוחניות זה לא כך.

תכונת השפעה שקיימת בתוך הכלי, היא שנקראת "אור". ותכונת הקבלה היא ה"כלי".

כל אלה הן תכונות של הרצון, ואנו מדברים עליו בלבד – על העליות והירידות שלו. צורותיו הנעלות מכונות "אור", ואילו צורותיו הנחותות מכונות "כלי".

לכן הבורא נקרא כך, מלשון "בוא וראה" (תבוא ותראה). זאת, מפני שאנחנו רואים אותו בתוך הכלי שלנו – צורת ההשפעה שמוטבעת בתוך הכלי, נקראת אור או בורא.

אלה הגדרות חשובות מאוד, משום שהן מכוונות אותנו למעבר המחסום ולכניסה לרוחניות באמצעות היחס הנכון לרצונות שלנו.

כל ההבחנות הללו אינן אלא צורות שונות של קבלה או של השפעה.

מתוך שיעור על המאמר "פתיחה לחכמת הקבלה", 01.12.2009

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest