קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: רבים אומרים, שאדם שחלה באיזו מחלה סופנית ומבין שבעוד כמה חודשים הוא ימות, מתחיל לחשוב על משמעות החיים. האם אפשר לומר שהמוות דוחף את האדם לבירור משמעות החיים?
תשובתי: בוודאי. לכן המוות הוא כל כך לא מוסבר ומורגש על ידינו בצורה די פרדוקסלית הרבה לפני ביאתו, דבר שלא קיים אצל בעלי חיים. אצלם התחושה המוקדמת של המוות יותר ברורה מאשר לאדם, אבל יותר קרובה בזמן למצב של המוות. אם לא היה המוות, אז אנשים היו מתנהגים אחרת לגמרי. בעולם הגשמי כל החשבונות נעשים רק דרך המוות. אבל דווקא זה דבר רע, מפני שהאדם קשור לגוף הבהמי שלו.
ואילו חכמת הקבלה מאפשרת לנו להתעלות מעל לגוף, ולעשות כבר חשבונות אחרים ללא קשר אליו. ברגע שאנחנו יוצאים ממנו ונכנסים לזרם נצחי ומושלם של זרימת אנרגיה, מידע, אור, אנחנו מיד מפסיקים את הפּנייה לגוף. במילים אחרות, כל עוד אנחנו חיים, אנחנו צריכים לדאוג לגוף, מפני שאנחנו מבצעים דרכו תיקונים מסוימים בחיים האלה, אבל הדאגה לו צריכה למעשה להסתכם רק בזה.
