קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 4, כנס קרסנויארסק
שאלה: איך צריכה להיראות החברה העתידית?
תשובה: לא כתוב על כך הרבה. אנחנו נגלה את זה בהדרגה, בעצמנו, במידה שזה יתחיל להיווצר ולהתהוות. מהעקרונות שבעל הסולם כתב לנו, ברור שזו תהיה חברה של אנשים שווים, בהתאם לאותו העיקרון שעובד בקבוצה – כולם שווים, כולם חברים.
חבר, מהמילה "חיבור". חיבור, זה כשאנחנו ממש "מתלבשים" אחד בתוך השני, משלימים אחד את השני ברצונות שלנו, במחשבות שלנו. ברמה כזאת אנחנו מתחברים. ולכן צריך לחשוב רק על איך אני משלים את האחרים.
אותו העיקרון פועל אצלנו גם בתוך ה"עשיריות", כשאנחנו מתאספים בסדנאות. רק להשלים, לא להתווכח, בשום פנים ואופן לא להיות "חכם". נדרשת מאיתנו רק השלמה, רק עזרה הדדית. לשום דבר אחר אין מקום בינינו.
מתוך זה אנחנו מבינים את העקרונות של החיים המשותפים שעליהם מדבר הרב"ש. לפיהם אנחנו צריכים לבנות את הקבוצות שלנו. לא יכול להיות שחבר אחד יגרום איזה כאב, איזה נזק לשני. אם אנחנו הולכים לבנות חברה עתידית, אז קודם כל בונים אותה בינינו, והיא צריכה לשמש דוגמה. רק עזרה הדדית, שום נזקים. צריך לכתוב את כל הפסוקים האלה בתוך התקנון של הקבוצה.
אבל בעל הסולם כותב שאת החברה העתידית, לא הקבוצה, אלא דווקא החברה בכללותה, אפשר לבנות רק כשאנשים יעלו לרמה כזאת שהם יוכלו לוותר על האגו וליצור יחסים חברתיים חדשים לגמרי. וצריך להוביל אותם למצב כזה. לכן קודם כל מאוד חשוב לנו להשתתף לכל הרוחב, לפתוח קורסים של החינוך האינטגרלי (או השכלה) היכן שזה רק אפשרי.
בצורה כזאת נבנית חברה של שווים, חברה שבה כל אחד יקבל כמה שהוא זקוק, ויעבוד למען כולם. כל אחד יקבל כמה שהוא זקוק כדי להתקיים בצורה נורמלית, וכל היתר יהיה מכוון ליצירת אותם התנאים עבור כל האנשים בעולם.
לא ייצרו שום דבר מיותר. לא מדובר על איזה צמצום לרמה המינימלית, לא, אנחנו מדברים על תנאי חיים נורמליים, שאין צורך להתעלות מעליהם. הרי זה לא סוד שאם אנחנו יוצאים מתוך האיזון עם הטבע אז אנחנו מתחילים להרוס אותו, ובסוף למעשה, הורסים את הבית שבו אנו חיים.
אלה עקרונות מאוד פשוטים, ואנחנו כך מרגישים אותם, ממששים, כשמתאספים בתוך הקבוצה. בהדרגה, לפי מידת ההתפתחות של הקבוצות שלנו, ומסביבם בתור "שותפים", קבוצות לא קבליות, שבנויות מאנשים שילמדו בקורסים שלנו של החינוך האינטגרלי, תיווצרנה חברות חדשות יותר רחבות. עם הזמן הם ירצו להקים "שטח" משלהם, כללים משלהם, בתי ספר, מבנים שונים. כך לאט לאט, יתפשט החיבור.
ומצד שני, התהליך יכול לבוא ממעלה למטה. ואנחנו משתדלים לעשות את זה, כיוון שהמשבר מגיע מלמעלה למטה. הכול רקוב מהראש. אנחנו רואים איך המדינות מגלות את מצבן חסר המוצא, ומקווים שבמוקדם או במאוחר המנהיגים יבינו שיש מערכת של מידע שמתקנת את האדם, וכמובן יכולה לתקן בזה את כל הציוויליזציה.
אנחנו נקווה שהם יבינו את זה בקרוב, ובלי הרבה קורבנות.
נעשה סיכום. אם אנחנו רוצים להתקדם בעצמנו, בצורה אישית, זה אפשרי רק אם אנחנו נתרחב. אם הקבוצה מפסיקה להתרחב אז היא לא תצמח. ולא מפני שלא יהיו לה חברים חדשים, פשוט אנחנו צריכים לעבוד עם האנשים, לפי האפשרויות שיש. ובשביל זה אנחנו צריכים קודם כל להכין את עצמנו. לכן כל כך חשוב לכולנו להתעסק בשיטת החינוך האינטגרלי.
יש אנשים שחושבים שזו איזו מעמסה חיונית, או מיותרת, או אפילו מזיקה. אבל זה בכלל לא נטל, זו אותה חכמת הקבלה, זה בדיוק הארגון של החברה, יותר נכון, של שברי הנשמה השבורה לנשמה אחת יחידה, לפי העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך". אין פה שום דבר חדש, רק הסברים של אותם החוקים של ההתקשרויות שיש בינינו. החוקים האלה מוסברים בשפה אנושית פשוטה שיכולה להיות מובנת לכולם ולא רק למקובל.
אנחנו בעצמנו לומדים מחכמת הקבלה רק מה שהכי מתאים למימוש. ובדיוק בצורה כזאת אנחנו מלמדים את הדברים שהכי מתאימים למימוש מצידם.
מתוך שיעור מס' 4, כנס קרסנויארסק 14.06.2013
ידיעות קודמות בנושא:
התכונות הייחודיות של החברה העתידית
מטרת החברה העתידית
חבילת מידע על החברה העתידית
