האיחוד יהדהד בכל העולמות

שאלה: מהו ההבדל בין האיחוד שלנו עם הקבוצה, עם האנושות כולה ועם הטבע?

תשובה: כל אדם שמתחיל לעסוק בעבודה הרוחנית, נעשה אינדיבידואליסט גדול. גם הקבוצה נעשית גסה, מוגדרת בדיוק בתוך עצמה וכולה מתערבבת וגועשת מבפנים. הקבוצות משתלבות מאד קשה ביניהן. אך כשכל התערובת הזאת מתחילה להתחבר, במיוחד בזמן הכנסים, זה נותן כוח רוחני עצום, כיוון שלפתע במשך כמה ימים, כולם נדבקים יחד בחומר אחד, בדחף משותף, באותם השירים, באותו סדר היום. זה מאד משפיע על כולם ומשחרר כמות רוחנית עצומה! ובכך הכנסים בודאי מאד מרשימים.

כלומר, ככל שאנו הפוכים יותר אחד מהשני, יותר אגואיסטים, גם כל אחד בנפרד וגם הקבוצות בכלל, כך האיחוד שלנו נותן לעולם פוטנציאל יותר גדול. מהפוטנציאל העצום הזה באמת מזדעזעים כולם. אנחנו אפילו לא מתארים לעצמנו שעל ידי כך אנחנו מחברים לעולם עירוי מחיה עוצמתי מאד, שבזכותו העולם פשוט פורץ בזינוק קדימה, אפילו בלי לדעת לאן וכיצד. הוא מספק לו כוח עצום למצב הבא. אך גם אנחנו מתקדמים בהתאם לכך, מכיוון שאנחנו לא יכולים להתקדם מהר יותר מהעולם.

בעבר המקובלים יכלו להגיע לעולם אין סוף, והעולם המשיך להסתובב כהרגלו. אך אנחנו נמצאים בתקופת התיקון הכללי, וחייבים לממש את התיקון הזה. לכן, ההתקדמות שלנו תהיה בהתאם להתקדמות העולם! לכן עלינו לקחת זאת לתשומת ליבנו בכנסים שלנו, וכמה שיותר לחשוב על כולם. לא רק על החברים שלנו על פני כל היבשות, אלא על העולם כולו.

והעולם כבר מתחיל להרגיש שקיימות בעיות, ולבעיות הללו אין פתרון. הוא מתחיל להיות בחרדה, הוא מרגיש שהוא סתם מבלבל את עצמו על מנת לא לפחד ולא להשתגע. אנחנו יודעים איך עושים זאת. עדיף לתת משכך כאבים לחולה אנוש, שלא ירגיש את הכאב, וכך הוא לאט גוסס. לזה העולם מתכונן, ואפילו היה רוצה זאת. אם האנשים היו יודעים שהם יכולים לקחת כדור כלשהו ולא להתעורר למחרת, בודאי שזה היה עבורם גם הצלה… אך זה לא פשוט.

עלינו להבין, שהחיבור שלנו נחוץ לעולם. זו אחריות ענקית שמוטלת עלינו! לכן, אנחנו לא סתם מתחברים על מנת להעביר את הזמן בנעימים. יש לנו מטרות רציניות מאד! ואנחנו אפילו לא יודעים עד כמה הן גלובליות מקיפות, ומהדהדות בכל העולמות.

מתוך השיעור הוירטואלי, 15.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אחראים על העולם
איחוד עבור כולם
הכנס הוא הכוח המחיה את הנשמה הכללית שלנו