האותיות הראשונות שאני כותב בעצמי

מהצורה שבה נבנה ראש הפרצוף, בעזרת העליון, ניתן להבין מה זאת שבירה. הבורא רצה שהנברא יישבר!

גם אנחנו עושים כך לפעמים עם הילדים שלנו, כשאנחנו רוצים ללמד אותם משהו עמוק יותר. תחילה אנחנו בעצמנו מביאים בכוונה משהו עד לשבירה, ואחר כך כביכול מתפלאים שזה נשבר. הרי אנחנו רוצים לעזור לילד להכיר איזשהו מנגנון או תופעה עמוקים יותר, שעליהם הוא לא ידע קודם. כך גם מביאים את הרצון לשבירה.

הרצון מבצע פעולה במגע עם האור, עם הבורא. הראש אף פעם לא טועה. בעולם הנקודים, שנשבר, התגלתה שליטה זרה על הגוף. ודאי שזה היה ידוע מראש. רק הנברא עצמו, שביצע את הפעולה הזאת, לא ידע על כך.

הוא היה חייב לגלות שיכולה להיות שליטה זרה על הגוף, שפתאום תתחיל לפעול ותשבור את הראש שלו. וכל זה בכוונה, כדי לעשות הכנה עבור "היצר הרע", הכוח העומד מול הבורא.

האם הבורא שולט בראש שלך? אז עכשיו ישנם פרעה או המן, שעומדים מולו. ואתה מצאת את עצמך בין שתי שליטות.

אחרת היית נשאר תמיד תלוי לחלוטין בכוח העליון היחיד, שהיה כותב באמצעות היד שלך, ואף פעם לא היית הופך להיות עצמאי.

כלומר ראש הפרצוף הוא אותו הרצון כמו בגוף הפרצוף, רק שהוא נמצא בדבקות עם העליון ויחד איתו מתכנן מה לעשות הלאה. הוא כמו אומר לבעל הבית: תשמע, אני עשיתי צמצום, אני לא אקבל יותר שום דבר, אלא רק על מנת להשפיע. תעזור לי ליצור את צורת ההשפעה!

תראה לי מי אתה, איך אני יכול להשפיע לך, אלו תענוגים אקבל מזה, אלו הרגשות אחווה מהתענוגים האלה, מגדלותך, מהקירבה שלי אליך, מהשוויון. איך אני יכול לעשות, שאפילו התענוג שקיבלתי מההשפעה, ילך לבורא?

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד לרכוש את השכל מהעליון
האדם בורא את ההתפתחות של עצמו
לא צריך לאבד את הראש, אפילו ברוחניות