האור שמגיע ל"חכמי הלב"

הדבר היחיד שאנחנו יכולים להוציא מהלימוד שלנו זה את ה"סגולה", למשוך על עצמנו את "המאור המחזיר למוטב". לכן אנחנו בוחרים ללמוד מהספרים שמציעים לנו המקובלים, אנשים שכבר מימשו את תיקונם, השיגו את גילוי הבורא, הדבקות בו, ההשגה העליונה, וחזרו לשורש נשמתם. הם מילאו את התפקיד שמוטל על כל אדם בעולם הזה, והשיגו את גמר תיקונם בעולם אין-סוף, דבקות בבורא.

לכן אנחנו מקשיבים להוראותיהם, והם מציעים לנו ללמוד רק מספרי הקבלה, מפני שבהם נמצא האור המחזיר למוטב. ודאי שגם בספרים האחרים מדובר על העולם הרוחני (למשל בתורה, במשנה או בתלמוד), אך האור שלהם לא מספיק חזק על מנת להחזיר את הנשמות שלנו למוטב. אין זה אומר שאין בהם רוחניות! את כולם כתבו מקובלים גדולים, בעלי השגה רוחנית, אך הספרים הללו אינם מיועדים לתת לנו את כוח התיקון. לכן אנחנו משתמשים בהם כתוספת קטנה בלבד, אולם עיקר הלימוד מבוסס על ספר הזוהר עם פירוש "הסולם" ו"תלמוד עשר הספירות".

דווקא הספרים האלה מביאים לנו את האור המקיף המתאים ביותר עבור הנשמות בדורנו, ולכן הם מסוגלים לתקן אותנו. מי שלומד מהספרים הללו נקרא "תלמיד חכם", מפני שהוא לומד מהבורא (החכם) את תכונת ההשפעה. האדם הזה נקרא גם "חכם לב", מפני שהוא רוצה לתקן את "ליבו", את הרצון שלו ליהנות, על מנת לעשות ממנו כלי לאור החכמה.

כך אנחנו מתייחסים ללימוד שלנו, לקבוצה, למורה, להפצה – לכל החיים שלנו, שכולם יהפכו לאמצעי לרכישת "הסגולה", המאור המחזיר למוטב. רק על זה כדאי לחשוב מבוקר עד ערב ומערב עד בוקר! הרי באור הזה תלויה כל הצלחתו של האדם בחיים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 23.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האור הוא רעל עבור האגו
ההיגיון של העולם ההפוך
ההוכחה היחידה – לבדוק בעצמך