קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 3 בכנס הקבלה בברלין.
בחכמת הקבלה, השיטה להשגת העולם העליון, קיימים שני חלקים:
• החלק הראשון מסביר לנו כיצד להתחבר בינינו, כיצד לנסות להתאחד.
• החלק השני מסביר לנו כיצד למשוך על עצמנו את השפעת האור העליון.
לפני תחילת הלימוד עלינו להיות מלאים בהשתוקקות לאחד את רצונותינו. בצורה כזאת לכל אחד יהיה הרבה יותר רצון. הוא יתחיל להיספג במחשבותיהם, רצונותיהם ותכונותיהם של כל אלו ששואפים גם הם לאותה התוצאה, לאותה המטרה. זוהי הכוונה העיקרית שצריכה להיות לנו לפני הלימוד.
אדם שאינו מוכן ללימוד מפסיד כמעט את הכול, מפני שהשפעת האור העליון פועלת לא על הרצון האישי של כל אחד, אלא על הנטייה של כל אחד מאיתנו כלפי האחרים, כלומר על הנטיות המשותפות שלנו להתחבר זה לזה, ליצור יחד רצון אחד משותף.
אם אני מתאר לעצמי כזה רצון משותף ורוצה להיכלל בתוכו "כאיש אחד", כמו לפני שבירת נשמת אדם הראשון, אם אני משתוקק לכך – האור העליון משפיע על הנטייה הזאת שבי. ואז אני זוכה להשגה הרוחנית, כתוצאה מהמאמצים הללו.
אולם אם אני סתם בא ושומע, ללא מאמצים כאלה, ללא הניסיונות להיכלל בתוך הרצון הכללי המשותף, אין לאור העליון על מה להשפיע בתוכי, כי לא הכנתי עבורו את המקום שעליו הוא יכול להשפיע. ולכן כתוצאה מכל הפעולות שלי אני יכול לקבל ידע פורמלי בלבד: אני אשמע, אזכור מה כתוב בספר, ולא יותר.
לכן, עלינו להפנים בצורה מדויקת ביותר, שהאור העליון מגיב רק על המאמצים המשותפים שלנו. המשותפים! לכן התנאי למשיכת האור אלינו הוא אותו התנאי שהיה בזמן קבלת התורה: להיות "כאיש אחד בלב אחד". רק בתנאי הזה מגיע האור. אז בואו ננסה לחשוב בצורה כזאת.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס הקבלה בברלין, 28.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
בכוחו של כל אחד יש מאמץ-על
עתיד העולם תלוי בחיבור בינינו
כיצד להשיג בקשה נכונה?
