האור השחור של מצרים

שאלה: אני קודם כל צריך להרגיש את האור לצורך עבודה משותפת עם האור, אבל אני לא מרגיש אותו…

תשובתי: אנחנו מרגישים את האור במצרים. אנחנו מרגישים שכל החושך שיש לנו נוצר על ידי האור, זוהי השפעה מלמעלה. מכניסים אותנו לחושך גמור, שנקרא "חושך מצרים".

חושך מצרים, זה לא סתם חושך שאותו מרגיש אדם רגיל בחיים. חשוך לנו במצרים מזה שאנחנו לא מסוגלים להגיע להשפעה, כלואים באזיקים תחת שליטת פרעה. החושך הזה הוא ה"אחוריים" של האור, האור הוא זה שמוליד אותו בתוכי.

הכול נעשה על ידי האור. או שהוא נותן לנו כזאת הארה קטנה שאנחנו מסתפקים בחיים חומריים, או שהוא מתחיל להאיר יותר ב"אחוריים" שלו ואנחנו מרגישים שהחיים שלנו הופכים יותר ויותר גרועים ברמה החומרית וגם במשמעות האיכותית, ויש לנו חיסרון לדעת בשביל מה אני חי, למה אני חי. כל זה השפעת ה"אחוריים" של האור.

כך אנחנו מתקדמים מהעבודה הקבועה של האור. כל השינויים שבנו מתרחשים מההשפעה שלו. והיא אינה משתנה כמותית, קצת יותר, קצת פחות, אלא משתנה איכותית. בהתאם לשינויים הללו גם אני עובר כל מיני מצבים איכותיים וכל הזמן משתנה.

אי אפשר לומר, שבמצרים אין אור. יש אור! אבל הוא עובד דרך ה"אחוריים" שלו.

כאשר מלמדים אותנו על ידי מכות אז פועל אותו האור, רק שאנחנו לא יכולים להבין, להרגיש, להתפעל מהאור, מהשפעה, מאהבה, זה רק יקלקל אותנו, כמו ילד מפונק. ילד מבין רק ענישה ואנחנו חייבים לחנך בצורה כזאת, כי הוא נמצא תחת השפעה זרה ואנחנו לא נוכל להוציא אותו משם רק על ידי יחס טוב.

בזמן שאנחנו מקבלים מכות, אנחנו לא מרגישים מהיכן הן באות. אבל אחר כך, בהדרגה, הכאב עובר לשׂכל.

שאלה: איך אני יכול כל הזמן לזכור שזה האור שפועל?

תשובתי: זה תלוי ביגיעה שלי. אם בין המכות, בהימצאנו בהכרה, בכך שאני מבין שאני מסוגל להפעיל נכון את עצמי בקבוצה, בלימוד ובהפצה, אז האור שמאיר עליי ברגע זה מאיר לי גם על המצבים הקודמים כאשר הייתי בחושך. כך בתוך מצב אחד אני לומד על מצב אחר ומגיע ל"קו אמצעי".

מתוך שיעור על המאמר של הרב"ש, 13.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
יציאה ממצב "מצרים"
גאולה בחסות החושך
טעויות נכונות בדרך של התיקון