האור העליון הוא היוצר של העולם שלנו

"וזהו דבר הצמצום, אשר הרצון לקבל, הכלול באור א"ס ב"ה, המכונה מלכות דא"ס, שה"ס מחשבת הבריאה שבא"ס, כנ"ל, הכוללת כל המציאות, קישטה בעצמה להתעלות, ולהשוות צורתה ביותר, לעצמותו ית'. וע"כ, מיעטה את רצונה מלקבל שפעו ית', בבחי' הד' שברצון, כמו"ש זה לקמן, בכוונה, שעל ידי כן יתאצלו ויבראו העולמות עד לעוה"ז. שבאופן זה תהיה מותקנת צורת הרצון לקבל, ותשוב אל צורת ההשפעה, ובזה תבוא בהשואת הצורה אל המאציל." (בעל הסולם, הסתכלות פנימית חלק א').

לאחר צמצום של מלכות דאין סוף, היא מתחילה לשנות את עצמה בכוונה לקבל על מנת להשפיע ובהתאם לזה להתמלא בהדרגה באור, בחמשת חלקיה. קבלהת האור במנות, בכוונה על מנת להשפיע, נקראים עולמות. במילים אחרות, עולמות, הם מנות של האור המתקבל במלכות כדי ליהנות לבורא.

שאלה: האם העולם שלנו, הוא גם מנה של אור?

תשובתי: העולם שלנו הוא עולם בדוי, מדומה, מפני שהוא נושא אופי אגואיסטי נטו. נעשה עליו צמצום והוא קיים על פני רצון אגואיסטי מדומה ומומצא, רק כדי שיהיה לנו מאיפה להתחיל לתת דחיפה. עם זאת, בעולם שלנו יש ניצוץ קטן של אור, שנקרא "נר דקיק", כדי שנוכל להתקיים בדמיון שלנו.

שאלה: הניצוץ הקטן הוא זה שהחל ליצור את כל העולם, את כל המושגים, את כל ההיסטוריה של האנושות?

תשובתי: לא. הכול נובע רק מהאור. האור העליון, הוא היוצר היחיד. כל מה שאנחנו מרגישים, מתרחש ביחס אלינו. אבל כאשר נעלה למעלה מזה, הכול יהיה בתכונת ההשפעה ונראה שהעולם שלנו לא קיים.

שאלה: כלומר, ישנו עולם, ויש מי שמרגיש את העולם?

תשובתי: לא. העולם קיים רק עבור מי שמרגיש אותו. זהו רושם סובייקטיבי גרידא. אנחנו לא יכולים לקבוע משהו מחוצה לנו. אפילו מקובל מרגיש הכול בכלים שלו, או בכלי קבלה או בכלי השפעה, אבל אלה הכלים שלו. מחוץ לכלים שלי איני יכול להרגיש דבר. אני יכול להניח כל דבר, אבל זה לא מדע.

מתוך שיעור וירטואלי, 10.06.2018.