קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה גורם לבורא תענוג גדול יותר: אם אנחנו מרגישים את האהבה שלו ומחזירים לו אותה או אם אנחנו מעבירים אותה הלאה?
תשובתי: למעשה, האהבה הרוחנית מורגשת בצורה שונה לגמרי מהאהבה הגשמית. אם נדבר בשפה הגשמית, ודאי שאנחנו גורמים תענוג לבורא בכך שאנחנו מקרבים אליו אנשים אחרים, אבל אלו מילים מטעות.
רק לאחר שנרכוש את תכונת הבינה נבין על מה מדובר. ללא אור החסדים, האדם בכלל לא יכול לדבר על אהבה. כי הוא חושב מתוך הרצונות של עצמו ולא מתוך הרצונות של הזולת. אז מהיכן תבוא האהבה?
אהבה זה כאשר הרצון הזר מתגלה כמו הרצון שלי עצמי, כאשר אני רוצה את מה שהזולת רוצה, ורוצה את זה עוד יותר ממה שהייתי רוצה את זה עבור עצמי. המרחק בינינו רק מכפיל את הייסורים שלי מחוסר הסיפוק של הזולת, וגורם לי לרצות עוד יותר למלא את הרצון שלו. המרחק הופך למגבר של היחס שלי אליו.
היחס הזה מופיע בצורה אוטומטית: כך אני חושב, כך אני תופס את הרצון, וזוהי ההצלה, זהו הנס. ועד אז, איזו אהבה יכולה להיות? אם אני אוהב, אני דואג לרצון של הזולת על פני הדחייה וההופכיות שלי. מתגלה לי האגו, ואני עובד בקו האמצעי. זוהי האהבה.
כי למעשה, הנשמה שלי נמצאת מחוץ לי…
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 15.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מילוי מהרגשת האהבה
אהבה בכדורים?
רחוב דו-סיטרי
