האגו מוביל אותנו בנאמנות

אנחנו מגיעים לממש את הדרך הרוחנית שלנו מתוך הבנת השבירה. אנחנו צריכים לראות את האגואיזם שלנו, את הריחוק והשנאה בינינו, כהכנה נכונה לתיקון. כאשר רבי עקיבא ראה אדמה שוממה במקום שבו עמד בית המקדש, הוא צחק ושמח. והוא הרי היה האדם הכי חכם שבדור, מקובל ענק.

שאלו אותו: "כיצד אתה יכול לשמוח מחורבן הקדושה? הרי נהרסה ההשתוקקות להשפעה, נרמס העיקרון של 'ואהבת לרעך כמוך'. האם קריסת כל התקוות יכולה להיות סיבה לשמחה?"

והוא ענה: "מעולם לא האמנתי, לא ידעתי, לא הרגשתי, שנוכל להגיע לתיקון הכללי. אבל עכשיו, לאחר שהבניין הרוחני שלנו נהרס, לאחר שהאהבה ששרתה בינינו נשברה, והעם נפל לשנאת חינם, אני בטוח שמהשבירה הסופית הזאת נגיע לתיקון הכללי, לגאולה השלמה".

ולכן, כל מה שמתגלה לנו בכל רגע בחיים, זו השבירה שאותה נצטרך לתקן. מה שלא יקרה איתי, אפילו הדברים הפעוטים ביותר, במשפחה, בעבודה, בי עצמי, בהרגשה שלי, ביחסים ההדדיים עם הקרובים והמכרים, עם העם ועם העולם, בכל המציאות – הכול מתגלה לצורך התיקון.

פעם אחר פעם מצטיירת לפניי תמונה חדשה, שחודרת יותר ויותר לתוך האגואיזם שלי. בתמונה הזאת אני צריך לראות את התוצאה של השפעתו המתמדת של האור, שלמעשה מפעיל בתוכי שכבות יותר ויותר עמוקות.

אנחנו תופסים את העולם בתוך האגו שלנו, ולכן אנחנו צריכים לתקן אותו. במה מתבטא התיקון? – בכך שאנחנו מעבירים לאנשים את החיבור. במיוחד עכשיו, כשכל העולם מתחיל להכיר את הרע שבמצב הקיים, אנחנו עוזרים לו להרגיש ולהבין שה"רע" הוא היצר הרע שלנו. האגו שלנו הוא הסיבה לכל הרע. אנחנו רואים זאת לפי כל מה שמתרחש: אין בכוחנו לעשות סדר, בני האדם הורסים את העולם, הורסים את עצמם, את הקשרים ההדדיים, את הטבע… עם אותו הרע שנמצא בנו, איננו יכולים ללכת לקראת הטוב, ואיננו יכולים לבנות חיים טובים.

מיום ליום המשבר מתגלה ביתר חדות. במילים אחרות, מתגלה שהאגו שלנו הורס את הכול ואינו מאפשר לנו לאזן ולהיטיב את חיינו. אך מהצד השני, עלינו להבין שהוא מוביל אותנו בצורה נכונה ומראה לנו בדיוק את הדרך אל התיקון, אל הטוב. בדומה למחלה שמתגלה ומראה לנו כיצד לרפא אותה בצורה נכונה.

לכן, עלינו להיות אסירי תודה לאגו שלנו ולאהוב אותו על כך שהוא מראה לנו את המקום הדורש תיקון. נאמר שפרעה קירב את בני ישראל לבורא. הרי הוא התחיל ללחוץ עליהם, ובסופו של דבר הם נאלצו לברוח ממצרים. אחרת הם היו נשארים שם.

לכן נאמר: "בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את ליבו". טמונים כאן שני הפכים, ואסור לשכוח את זה. לא משנה איזה רע יעמוד לפניך – אתה תמיד צריך להשתדל לתקן אותו ולא לשבור אותו.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס הקבלה בגרמניה, 06.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
המחלה ברורה, כל העניין הוא התרופה
קלסתרון מדויק של האגואיזם
המטריצה לא מחכה