דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / דרך שמכוסה בצל של השפעה

דרך שמכוסה בצל של השפעה

הקושי בעבודה נובע מניגוד של מצבים שביניהם אנחנו צריכים לייצב את עצמנו באיזון, מה שנקרא, ב"קו אמצעי". מצד אחד, אתה צריך להתגאות בדרך שאתה הולך. אחרת אתה תיפול תחת השפעת העולם הסובב ותידבק ב"ווירוסים" שלו: תתחיל לעסוק בכספים, בכבוד, בשליטה, במושכלות, בהמון מטרות ריקניות שבהן מלא העולם. ומצד שני, העבודה הפנימית דורשת צניעות ושפלות רוח כלפי הקבוצה, הבורא, ואז הם יעבירו לך את הערכים הנכונים.

אם האדם כל הזמן מנהל כזה בירור נכון, ממה שעליו להתפעל ועל מה לא לשים לב, עם מי להתקשר ועם מי לא, אז באופן כזה הוא בוחר בסביבה הנכונה. הוא בונה את הסביבה הזאת כי זו לא סתם קבוצה שאליה הוא הגיע ושבתוכה קיים.

הוא קובע את הדברים החשובים והלא חשובים בכל אותן החברות שבהן נמצא, ובכך בונה את הסביבה שלו, מה שנקרא "הבוחר בסביבה טובה". היא אינה קיימת בצורתה המוכנה. כל אחד מאיתנו חייב ללבן לעצמו את המושג הזה, לברר ולבנות לעצמו סביבה.

זוהי עבודה תמידית, ולא חד פעמית, שהיה מספיק פעם אחת לקבל החלטה ובזה להירגע. אני צריך להחליט מחדש בכל רגע ובזה אני מממש את ההזדמנות היחידה שלי לבחירה חופשית. רק בצורה כזאת אני יכול לזרז את ההתקדמות שלי, וכל השאר, זה כבר תוצאות שבהן אני אפילו לא נוגע.

אין לי אפשרות לשנות שם שום דבר, ואם אני אשקיע שם מאמצים אז רק אקלקל את הדרך שלי. לא רק שאני לא אתקדם, מפני שלא מתקן את אותו הדבר היחיד שחייב לתקן, אלא אני עוד אקלקל את היחס שלי כלפי הדברים האחרים שהיו צריכים להיות תוצאה של הבחירה החופשית הטובה שלי. ואילו אני התייחסתי אליהם כאל האמצעי העיקרי והראשון.

וחוץ מזה, אני צריך לברר את היחס שלי לתענוג וייסורים. כי אם הבורא הוא טוב ומטיב, אז מדוע הוא שולח ייסורים? האם אני מרגיש את הייסורים האלה בגלל הקלקול שלי או שזה הבורא מתייחס אליי באכזריות כזאת? מה בכלל אפשר לייחס אליו?

האדם עושה את כל הבירורים הללו, עד שמגיע למסקנה שהמטרה שלו היא להשיג את כוח ההשפעה, כוח האמונה, שבסופו של דבר יהפוך לכוח האהבה. אהבה, זה כוח החיבור, שעל ידו האדם מקבל את דמות הבורא, הופך להיות דומה לו, מה שנקרא להיות "אדם".

הבורא מתלבש באדם ומקנה לרצון לקבל שלו את צורת ההשפעה. ואם האדם דורש דווקא את זה, אז הוא מגיע לכזאת תפילה פשוטה, מבקש רחמים פשוטים.

אולם כל הפעולות הללו מתגלות יחד עם בלבול שלם, שינוי של כל מיני מצבים מנוגדים זה לזה, עד שבסופו של דבר האדם מסיים את הבירור שלו, ונהיה לו מובן שאין שום דבר חוץ מאור עליון פשוט.

תכונת ההשפעה מתחילה לשלוט בו והיא קובעת את המציאות היחידה הידועה לו עכשיו. וכל המצבים המנוגדים, ההפוכים לזה, ניתנו רק כדי שהוא ירגיש ויבין בלב ובשׂכל, יטעם תענוג וייסורים וישיג את האמת והשקר, שבעולם לא קיים ולא שולט דבר מלבד תכונת ההשפעה.

וכל התכונות שלו שהוא הרגיש לאורך כל הדרך, שהפוכות לתכונת ההשפעה, היו רק צל של תכונת ההשפעה שעזר לו להכיר, להבין ולרכוש אותה. ולכן בסופו של דבר הוא מגיע לרחמים פשוטים, שהם תכונת ההשפעה הטהורה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 27.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מרגש לשכל, מתענוג לאמת
הימים והלילות של הדרך הרוחנית
אם תיתן – תקבל כפליים!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest