קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל מה שאנחנו קוראים בספר הזוהר, כל מה שאומרת חכמת הקבלה, אלו הן צורות ואופני הקשר בינינו. לבורא, לאור העליון, אין צורה, לכן איננו יכולים להרגיש אותו עצמו. האופנים וצורות הקשר של ההשפעה והאהבה בינינו, בהידמות שלהם לאור, מקנים לאור צורה, צבע, דירוג התכונות, אשר אותן אנחנו יכולים "לתפוס", להבחין ולהבדיל בתוך התכונות שלנו הדומות לו.
לכן, על כל מה שידבר עליו הזוהר, הוא תמיד ידבר על צורות הקשר בין הנשמות. בהתאם לצורות הקשר המתגלות בינינו, אנחנו מגלים את האור. אחרת לא ניתן "לתפוס" – לגלות. "אין אור", אם אינני צובע אותו בצבעים שונים. האור המגיע אליי בהכרח חייב להיות צבוע בשבעת צבעי הקשת. ללא זה, אני כנברא לא אראה אותו, לא אוכל להרגיש, לתפוס.
נניח שקיימת מנסרה, אליה מכוון אור לבן פשוט. על ידי זה שהאור נשבר דרך המנסרה, הוא נחלק לשבעת צבעי הקשת: מאדום עד לסגול.
כך עושה ז"א דעולם האצילות, מעביר את אור הבינה מלמעלה, ומפריד אותו ל-7 צבעים. והמלכות, אני, פועל להיפך (על ידי מסך) ואוסף את כל הצבעים האלה ומכניס אותם חזרה (או"ח) אל תוך "הפריזמה", ובכך מקבל אור אחד. אינני מרגיש אור לבן פשוט שמגיע אליי, הרי אין לו צבע. אך אני אוסף את כל 7 הצבעים, המגיעים מז"א למלכות בתוכי, ומרגיש אור התחלתי פשוט.
המלכות נקראת "כנסת", מאחר וכונסת יחד, כוללת בתוכה, את כל שבע הספירות של ז"א. בכך שמדמה עצמה ל"פריזמה" הזאת, אשר מפרידה את האור הלבן לשבעה צבעים, המלכות שוב משׂיגה את האור הלבן. כך היא מרגישה אותו, מתארת לעצמה את האור הזה. היא איננה מקבלת אור לבן, אך בכך שמדמה עצמה אליו, יכולה להשׂיג אותו ולהידבק אליו, לפי החוק "ממעשיך הכרנוך". מתוך 613 הפעולות, התיקונים שלנו, אנחנו בונים את דמות הבורא. הרי לבורא אין דמות, אנחנו בעצמנו יוצרים אותה מהתכונות שלנו.
