קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אני קורא בספר הזוהר ושואל את עצמי: מה יותר חשוב עבורי, לדעת את הטקסט על כל פרטיו או להשׂיג את הבורא, כי הרי כאן מסופר עליו ועל פעולותיו? או שמא אני רוצה לדעת מה כתוב על הפעולות עצמן, או מהיכן וממי נובעות הפעולות האלה?
כאן מסתתרת נקודת השבירה המובילה, או להצלחה או לכישלון, לאור או לחושך, לגילוי הבורא או לזכירת הטקסט, ללימוד תורה או לימוד על נותן התורה. המטרה היא לגלות ולהשׂיג את הבורא שעומד מאחורי הטקסט. דווקא הוא זה שחשוב עבורי, לכן אני חושב כיצד לגלות את הכוח שעל פעולותיו מדובר כאן.
זה דומה לצורה שבה אני מסב ליד שולחנו של בעל הבית, הוא הכין עבורי את המטעמים המובחרים ביותר, אך איני מביט במטעמים, איני שׂם לב לדבר מסביב. אינני מזלזל בכל מה שנמצא, אך אני משתמש בזה כדי לגלות אותו, לרכוש עימו קשר. קודם כל: בשביל מה באתי אל השולחן הזה? – בשביל בעל הבית, כדי להכיר אותו ולא למען המטעמים. אני מבצע כל מיני פעולות, כדי להכיר אותו. אז מותר לי לקחת הכול מהשולחן, לטעום וליהנות, לעשות כל מה שברצוני, אם רק הוא חשוב עבורי, כל השאר זה רק אמצעים.
כשאנחנו קוראים את ספר הזוהר, אנחנו לומדים על הפעולות של הבורא, רק כדי לגלותו. לכן אנחנו צריכים להתרכז רק על מה שעומד מאחורי הטקסט, לחדור דרכו. מצד אחד, הספר כאילו מבלבל אותי. מהצד השני, דווקא במאמצים שלי לחדור דרך הטקסט, אני פתאום מתחיל לראות מאחורי הטקסט את הבורא. אין אפשרות אחרת לגלות אותו, אין קשר אחר עם בעל הבית. הרי אינני מבין אותו, הוא נמצא בהסתרה מאחורי השולחן.
אני יכול להבין את בעל הבית רק מתוך המטעמים: אני אוהב דברים מתוקים – הוא הכין אותם עבורי. הוא ברא אותי כאוהב דברים מתוקים ונתן לי אותם. מה הוא רוצה להשׂיג בזה? – אני לא כל כך אוהב דברים חמוצים, אך הוא נותן לי אותם. למה? – אני חייב לגלותו מתוך עצמי.
מתוך שיעור על ספר זוהר, 20.09.10
רשומות קודדמות בנושא:
דרך הזוהר – אל הקשר עם הבורא
