דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / דרך ארץ, המחוממת על ידי האור

דרך ארץ, המחוממת על ידי האור

התיקון אפשרי או על ידי ייסורים גדולים, שאפילו אי אפשר לתארם, כי זה מחייב להכיר באופן סופי את הרע בכל אבחנה ואבחנה, כדי לסרב לקבל בתוכה ולעבור לדרך של השפעה. הדרך הזאת אינה ניתנת לביצוע, מפני שהאדם לא מסוגל לסבול כאלה ייסורים.

ולכן, בדרך כלל, ההתקדמות נעשית איפה שהוא באמצע בין "דרך ייסורים" ו"דרך תורה" (דרך האור), בין "אחישנה" לבין "בעיתו", במה שנקרא "דרך ארץ". האדם מתקדם, בזה, שפעם הוא נדחף מאחור על ידי הייסורים, או שנמשך מלפנים על ידי האור. הוא לא יכול כל הזמן להיות בדרך אחת.

אי אפשר מההתחלה ללא כל תנאי לעבור ל"דרך תורה". אבל באותה המידה, שאנחנו משתדלים לעשות את זה, בעיקר על ידי הבנייה של השכינה בפועל, כלומר בניית הקשר בינינו בהשפעה הדדית, במידת ההשקעה שלנו והאחריות עבור האחרים, אז במידה הזאת אנחנו יורדים מדרך של ייסורים ומתקדמים למטרה ב"דרך ארץ", ב"קו אמצעי".

זה לא "קו אמצעי", שטוב יותר מהכול להתעלות הרוחנית שלנו, אלא "שביל הזהב", פשרה בין שתי הדרכים שבה צריך להשתדל להישאר. הבחירה היחידה היא בלחזק את החברה שלנו, כדי שהיא תשפיע על כל אחד. צריך לראות את החברים כאותו השטח שבו יתגלה הבורא, תכונת ההשפעה. כך אני רואה את הנשמה שלי ואת עצמי.

האדם יכול לבדוק את עצמו ואת ההתקדמות שלו, בהתאם לאיך שהוא דואג לחברים ולקבוצה, כדי שדווקא בהם יתרחש הגילוי, כמו שאימא דואגת לתינוקות שלה. אז אפשר להיות בטוח שהוא מבין מה זה התקדמות, יודע מה עוד אפשר להוסיף אליה, והוא יכול לממש את זה בפועל בעולם הזה ובימינו להביא את הכוונה לשלמות.

מתוך ההכנה לשיעור, 04.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
דרך ארץ שמחוממת על ידי האור
להביא יותר אור ל"דרך ארץ"
יותר אור בדרך

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest