אל תוציא את המסמר, שמחזיק את כל הבריאה

אסור לשכוח, שהכלי שלנו נמצא מחוץ לנו. וחבל לבזבז זמן לדאגה על עצמך, על מה שנכנס לתוך הגדר העצמי שלך, כי זה הכול שקר וקיים רק בגלל כוח השבירה, הכוח של האגו שלנו שמצייר לנו תמונה כזאת.

ודאי, שאפשר לחיות באשליה הזאת עוד אלפי גלגולים. אבל רצוי, מפני שהגענו לכזה גלגול שבו סוף סוף מתחילים לשמוע את האמת, שה"אני" שלך זה לא אתה, אלא רק הדמיון שלך שמעליו אתה חייב להתרומם, ושניתנה לך כזאת הזדמנות, לכן צריך להשתדל לממש אותה.

כי אם אתה ממשיך לחשוב בתוך ה"עיגול" שלך, אז לא רק שאתה לא מתקרב לאמת, אלא גם גורם נזק גדול לאחרים, כאילו שקודח חור בדופן הסירה הכללית. באופן כזה אתה מזיק לאחרים, וכל הנזק הזה נרשם על חשבונך.

אנחנו לא יכולים לחשב בדיוק את הנזק הזה. זה כאילו שהייתי לוקח איזה מסמר מהבית שלי, ואחר כך היה פתאום מתגלה שדווקא המסמר הזה היה חסר כדי לסיים לבנות ספינה גדולה ויפה, שבו היו צריכים להפליג אלפי בני אדם. ודאי, שהנזק שנגרם על ידִי אינו מוערך במסמר קטן, אלא בכל אלפי האנשים שניזוקו באשמתי.

על אף שאני לא מבין, מה כבר הדבר הנורא שעשיתי? לא עשיתי רע לאף אחד! מאיפה יכולתי לדעת שהמסמר הזה כל כך נחוץ להם? אבל חוסר הידיעה אינו מסיר ממני את האשמה, בית המשפט אינו לוקח את זה בחשבון. המשפט הוא מאוד פשוט: איזה נזק גרמת למערכת הכללית. כמו שאומרים: "חוק נתן ולא יעבור".

אפשר להצטדק שאתה לא ידעת ולא אמרו לך. אבל החשבון הזה נערך לא לפי החישובים שלנו, אלא רק בהתאם לנזק שגרמת לחברה. וכל התירוצים האלה, האם זה התגלה לך או לא, האם ידעת או לא, אינם נלקחים בחשבון, הדין הוא דין צדק, ואת זה אנחנו צריכים לקחת בחשבון.

מתוך שיעור על אגרת מ"ב של בעל הסולם, 03.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הכול מדוד בצורה מדויקת
לימוד העולם זה לימוד האדם
חור בסירה