לא צריך לתאר לעצמנו שרוחניות נמצא איפה שהוא אי שם רחוק. נאמר, שאנחנו עולים במדרגות: ראשונה, שנייה, שלישית וכולי, אבל אלה הן מדרגות פוטנציאליות, מדרגות שבתוך ההרגשה וההבנה שלנו.
העולם הרוחני נמצא ממש כאן, אבל אני רואה אותו בהתאם למשקפיים שאני מרכיב, בהתאם לרגישות שלי. נניח, שבאתי לשיעור חצי רדום אבל אחר כך אני מתחיל להתעורר, אני כבר שומע קצת על מה מדברים, פוקח את העיניים, ואחר כך מתחיל להתעורר ולחיות עוד יותר ועוד יותר בכל החושים שלי.
אלה הדרגות הרוחניות: אנחנו מתעוררים, הופכים ליותר רגישים, מפעילים יותר ויותר כלי קליטה, רצונות. אבל בכלים עצמם שום דבר לא משתנה, לכן צריך להחשיב ולהעריך את המצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו. צריך רק לחדד במקצת את החושים שלנו ואנחנו נרגיש את העולם הרוחני.
אנחנו נמצאים בהסתרה וצריכים לפוגג אותה, זה הכול! הבעיה היא רק בזה, שזה נגד האגו שלנו, כי זה מאלץ אותנו להתחבר עם האחרים, לעבוד נגד הרצון האינסטינקטיבי הפרטי שלנו. אם תופסים את העיקרון הזה, אז מתברר שהוא פשוט מאוד, תמציתי וספציפי.
ידיעות קודמות בנושא:
העולם הרוחני נמצא ממש כאן
מדידת העולם המושלם עם סרגל עקום
מבט על עולם אין סוף דרך המשקפים ובלעדיהם