הערה: הדור שלנו מכונה דור "הסלפי". אנשים מנציחים את עצמם נופלים מגשרים, מצוקים, נקלעים לתאונות ורוצים להנציח את הרגע.
תגובתי: אנו מתייחסים בכבוד למוות והאדם רוצה להשאיר אחריו חותם שיהיה קשור עם שמו, בכך הוא מקבל כביכול הרגשה של קיום נצחי.
שאלה: לְמה מובילה אותה הערצה העצמית (הנרקיסיזם)?
תשובתי: זה מוביל להבנה שלכל זה אין כל חשיבות, כל ערך.
שאלה: מה יהיה כאשר נגיע להבנה הזו?
תשובתי: נתחיל להבין שבעולם ישנה ריקנות! יהיה רע מאוד! נתחיל לחפש באמת את המילוי האמיתי של החיים: מילוי נצחי, מושלם, שאינו חולף, שנמצא מחוץ לאותן מסגרות שבהן אנחנו קיימים היום עד המוות או לאחר המוות.
מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 3.7.2018