דוושת המצמד עם הטבע

בעל הסולם, מאמר "השלום":

"כי המטרה נבנית, בלי ספק, על כל חוקי הטבע ביחד, אחד לא נעדר.

ונמצא, אשר המקלקל חוק אחד, הרי קלקולו פוגע ומזיק במטרת התכלית, אשר הציב השי"ת. ולכן יענישהו הטבע. ולפיכך גם אנו, ברואי השי"ת, אסור לנו לרחם עליו. כי חוק הטבע הוא מחלל, ומטרת השי"ת הוא בוזה."

מכאן ברור לנו, שאם אני רואה שמישהו פועל נגד חוקי הטבע, אז אני חייב לעצור אותו. כי אנחנו נמצאים במערכת אחת, ואם אדם הולך נגד איזה חוק שלו, אז בהכרח הוא משפיע השפעה רעה על כל הטבע ועל כולם.

באופן כללי, כל פעולה שלך חייבת להיות מלווה בהבנה של מה שאתה עושה. כי אתה משפיע על מנגנון כללי גדול, המחובר הדדית בהמון פרטים, אינטגרלי וגלובלי. אם אתה לא יודע את חוקי הטבע, זה עדיין לא אומר שאתה לא גורם לנזק.

הטבע מקבל את הפעולה שלך כמו שהיא, ואם הכוונה היא טובה או רעה, או חסרה כוונה, זו כבר תוספת. אבל מה שלא יהיה, מנקודת מבט גשמית אנחנו צריכים להבין שאנחנו בעצם נמצאים במערכת סגורה ולכן כולנו תלויים זה בזה. אף אחד אינו יכול להרגיש את עצמו פנוי מההתחייבות לא להזיק למערכת.

ואחר כך כבר אפשר להמשיך הלאה: האם אני כן פנוי להועיל למערכת? ואם חושבים על זה, אז לא. כי במערכת סגורה, לכל אחד יש מקום משלו ותפקיד משלו. ולכן כל אחד חייב לא להזיק וגם חייב להועיל. ואין לאף אחד בזה בחירה חופשית, אלא להיפך, כולנו מחויבים להיות בה חלקים מתוקנים, מועילים למערכת.

אלא, שבין כל חלקי המערכת יש עוד מנגנון שנקרא "מצמד". עד כמה שאנחנו צמודים זה לזה, מולחמים בינינו במערכת הכללית, ובמידת ההיצמדות ההדדית שלנו ה"דוושה" לאט לאט משתחררת יותר ויותר, בכך שמעלה את התלות ההדדית ובזה מחייבת אותנו לפעול, לא להזיק ולהביא תועלת, בהתאם למצוות "לא תעשה" ומצוות "עשה".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 28.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
העתיד תלוי בהשתלבות עם הטבע
איפה שלא אהיה, אני במרכז המערכת
כדי לא להיענש על ידי הטבע