קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד עליי להיפטר מכל מה שאני יודע ולקבל את האור של השיעור בדומה למסך לבן, ללמוד כמו ילד קטן?
תשובתי: נאמר שללמד ילד קטן, זה כמו לכתוב על דף נקי. כך גם אנחנו מתחילים את הדרך. האדם תמיד צריך לתאר לעצמו שהרצון שלו נמצא לפני איזה "שׂדה" של רצונות אחרים, שנדמים לו כזרים. ואת כל הרצונות האלה הוא צריך לאסוף וללכד לאחד. אין זה אומר שהם כולם יתמוססו באחידות אחת, לא, כל אחד יהיה קיים בפני עצמו, אך הקשרים ביניהם ייצרו שלמות והרמוניה, כמו בין איברי גוף בריא.
במצב ההתחלתי, באין סוף, לפני השבירה כולנו היינו כגוף אחד. ואחר כך הוא התפצל לחלקים, מפני שהתגלה בו האגו. אנחנו צריכים לשמור את האגו שלנו, אך לתקנו. מה זה אומר? – כל חלק מרגיש את עצמו נפרד מהאחרים, כל אחד מתרחק מהאחרים. ועכשיו אנחנו צריכים מצד אחד, לשמור על האישיות והייחודיות שלנו, ומהצד השני, לגלות כזה קשר, כאילו שהאגו אינו קיים. אך אינני מבטל אותו, אלא עובד יחד איתו כדי להתגבר על הקרע.
כתוצאה מכך, התהום נשארת למטה, ומעליה אני בונה גשר אל כל החלקים האחרים. ואז מגיע אלינו האור השלם של נרנח"י, במקום האור המינימאלי של נפש דנפש שהיה לנו במצב הראשון. הבורא ברא אותנו כטיפת זרע, ואחר כך בזה שאנחנו מתקנים את עצמנו וחוזרים אליו, אנחנו משתמשים בכל ה"חומר" של האגו שלנו וגדלים, כדי להפוך להיות כמו הבורא. כי הרי האגואיזם בעוצמתו תואם בדיוק לבורא. זו עזרה התואמת לו בדיוק, האחוריים של הבורא. אנחנו הופכים את זה לפנים, מתקנים את האגואיזם המבדיל בינינו.
כל אחד מרגיש את עצמו אחד, יחיד ומיוחד, וכל אחד מפנה את הייחודיות שלו לשרת את האחרים, לקשר, להשפעה. הודות לכך אני מקבל פי 620 פעמים קשר יותר עוצמתי מאשר האגואיזם שלי ומגלה את אור נרנח"י.
קראתי בקשר לעלות מעל ה אגו
וזה עזר לי להבין שעד שלא אדע שקשאני מסתקלת על האחר אני רואה את עצמי במראה
ולכן רק ע"י שאני רוצה לתת לאחר את מלא האהבה
שאני רוצה לעצמי אני עולה מעל האגו
ומאפשרת לכלי שלי להתמלא באור
יום טוב לכולנו