דף הבית / המשבר ופתרונו / "גן ילדים" למבוגרים

"גן ילדים" למבוגרים

שאלה: בזמן ההשתתפות בדיון במעגל או בסדנה, אתה נכלל ומגיע לשדה אינטגרלי של מחשבות. אבל ברגע שהדיון מסתיים, לא חולפת דקה, ואתה חוזר למצבך הקודם. איך אפשר לשמור את זה, כי אתה הרי לא תהיה כל החיים במעגל? איך זה עובר מדיון מעגלי, לחיים?

תשובתי: צריך לבנות סביבך מעגל קבוע, וזוהי השפעת הסביבה על האדם.

כל החברה צריכה להיות מחולקת למעגלים מסוימים, שגם מתמזגים וגם נפרדים, בדיוק כמו דגים, שפעם מתחברים ללהקות ופעם נפרדים, או כמו ציפורים בלהקות, אבל הם כולם שומרים על הקשרים ההדדיים שלהם.

אנחנו צריכים ליצור מסביב לחברה, מסביב לאנשים כזה נפח, כזה מעגל, כזאת ספירה, שתשפיע עליהם באופן חיובי.

בדרך כלל אנחנו מנסים ליצור כזאת אווירה סביב הילדים: בבית, במשפחה, בגן הילדים, יחס מיוחד כלפיהם ברחוב, בתחבורה הציבורית. בכל מקום, היכן שלא יהיה, אנחנו יוצרים עבורם אווירה נעימה. הם מרגישים יחס אוהד כלפיהם ולכן הם גדלים.

כדי שאנחנו נגדל, המבוגרים שנחשבים לילדים ביחס לחברה האינטגרלית, אנחנו צריכים סביבנו אותה אווירה.

אנחנו צריכים לקחת דוגמה ממה שאנחנו עושים עבור הילדים ולעשות את אותו הדבר עבור עצמנו. לכן אנחנו צריכים ליצור לעצמנו "גני ילדים", כלומר כאלה חברות, שאליהן אנחנו נבוא, במקום שילמדו אותנו, יראו ויספרו לנו, "יקנחו לנו את האף".

אנחנו צריכים ליצור תוכניות מיוחדות בטלוויזיה, בבתי הספר. אנחנו צריכים כמה שיותר לרומם את היכולת של האיחוד האינטגרלי, מפני שללא זה האנושות באמת תביא את עצמה לאיום של השמדה. זוהי עבודה רצינית מאוד, מה גם, שמה שאנחנו נעשה למען עצמנו, יהווה חלק מהתיקון שלנו, אנחנו כבר משחקים בדרגת הקיום הבאה. אנחנו חייבים לשנות כיוון.

היום על פני כדור הארץ 50% מהאנשים הם מובטלים, וזה עלול להגיע ל- 90%. אז מה אנחנו נעשה איתם? – הם צריכים כל הזמן לעסוק בבניית החברה המאוחדת, והיא צריכה להיות בצורה של מחשבות, רצונות, כוונות.

זאת לא עבודה פיזית, אנחנו לא צריכים ליצור "גן ילדים" פיזי, אבל אנחנו צריכים ליצור מקומות, שאליהם אנחנו נגיע לסדנאות אינטגרליות. אנחנו צריכים ליצור תוכניות טלוויזיה תואמות. אנחנו צריכים לעורר אנשים שיודעים לכתוב, ליצור סרטים, סדרות בנושא זה, עם כל מיני עימותים מעניינים, עם כל מה שרק אפשר.

אנחנו חייבים להתחיל לעסוק בזה. זוהי עבודה חינוכית רצינית, העבודה החשובה ביותר של זמנינו.

אנחנו הזנחנו לחלוטין את החינוך של החברה, ובעיקרון, אף פעם לא עסקנו בזה באופן רציני. פעם ניסו לעסוק בזה ברוסיה או בקיבוצים בישראל, אבל כל זה לא היה שיטתי, לא נכון, והעיקר, שהנסיבות לא חייבו אותנו לכך. או שזה היה רצון של איזו מפלגה, או של התנועה הקיבוצית, או של אוטופיסטים בודדים.

ואילו כאן אנחנו מדברים על הכרחיות, שמתדפקת על דלתנו ולא רק בצורה של אסונות טבע, כמו למשל התקררות או התחממות קריטית, אלא בצורה של בעיות אנושיות רציניות שמופיעות בחברה שלנו.

כלומר, כל אותו חוסר האיזון ששורה היום, אנחנו, בני האדם, יכולים להביאו לאיזון, למצב נורמלי, דווקא על ידי יחסים הדדיים אינטגרליים נכונים.

שיחה מס' 2 בנושא "חכמת ההמונים", 14.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נס הגדילה
שבעה מיליארד ילדים מאושרים
תנאים אמיתיים להתפתחות האינטגרלית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest