דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בתוך האחדות מתגלה הבורא

בתוך האחדות מתגלה הבורא

כנס גאורגיה. שיעור מס' 2

המדרגה הבאה אחרי אהבת החברים היא "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מתחברים לא רק ב"נקודות שבלב", אלא גם בכל יתר הערכים שמשלימים אחד את השני, כמו במקהלה הרמונית אחת. ואז אני מתחיל לאהוב את כל התכונות של כל החברים, מפני שהם משלימים אותי ואני משלים אותם לדבר שלם אחד.

על ידי ה"נקודות שבלב" אנחנו לא מסוגלים להתחבר כדי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא. אנחנו מגיעים להשתוות הצורה עמו, כאשר כל התכונות שלנו נעשות מחוברות לחלוטין, משלימות זו את זו. ולכן "ואהבת לרעך כמוך" – זאת הדרגה שבה מתגלה באדם אחדות, כלומר הבורא.

מכאן ברור עד כמה חשובים לי החברים שלי. חשיבותם היא בכך שבלעדיהם אני לא מסוגל להגיע לשום דבר. כולנו חלקים של נברא אחד ויחיד שנשבר ומרגיש את עצמו מחולק. כל אחד אגואיסט, מרגיש רק את עצמו, ואת האחרים הוא מרגיש רק במידה שלפי המושגים שלו הם יכולים לעזור לו או להפריע. כלומר, החברים חשובים רק בעבודה משותפת, כאשר אני כל הזמן מבטל את עצמי לפניהם, אני מסוגל להתחבר אליהם. זאת החשיבות של הקבוצה.

השגת המטרה תלויה בהשתוקקות התמידית שלנו מהנקודה ההתחלתית האגואיסטית של כל אחד, ה"נקודה שבלב", דרך הקבוצה, דרך החיבור לגילוי הבורא בתוכה, כלומר תכונת האחד, היחיד המאוחד.

ה"בורא" הוא דווקא תכונה ולא משהו שקיים כשלעצמו. אנחנו לא יכולים להרגיש שום דבר בניתוק. אנחנו מרגישים את הביטוי רק על חומר כלשהו. לכן, כאשר מדברים על כוח מסוים, אנחנו מתכוונים להיכן ובמה הוא מתבטא.

בהתאם לכך, כשמדברים על הבורא, אנחנו מתכוונים לתכונת האחדות, הייחודיות, האהבה, ההשפעה, תכונת השפע, השלמות שמתגלה בנו. אחרת, אנחנו לא יכולים לדבר עליו, מפני שאיננו יודעים כיצד זה יכול להתרחש מחוץ לנו.

אז על הקבוצה להגיע למצב, שבו היא תייצג את תכונת הבורא.

מכאן מופיעות מסקנות מרובות שונות: כיצד "לעשות לך חבר"? כיצד להתייחס אליו: האם כמו לגדול או לקטן יותר? כמו לתלמיד או כמו לרב? מסתבר שכל התשובות נכונות: גם כמו לשווה, וגם כמו לתלמיד, וגם כמו לרב. לכאורה נראה לי, במה הוא יכול להיות שווה לי, אם כולנו לגמרי שונים מטבענו? הוא יכול להיות שווה לי רק בדבר אחד: אני לא מסוגל להשיג את הבורא בלעדיו והוא בלעדיי. מסתבר, כי אנחנו מלכתחילה שותפים לצרה.

ואחר כך אנחנו מתחילים לפעול בצורה הבאה: כל אחד מאיתנו צריך להיות למעלה מהחבר כדי לעזור לו, ולהיות מתחת לחבר כדי לדעת לקבל השראה ממה שיש לו, לקבל ממנו הכרת גדלות המטרה, השתוקקות לאיחוד. ההשתוקקות הזאת חסרה לכל אחד, ותמיד תחסר. אפשר לקבל אותה רק מהאחרים.

כך אני עובד עם החברים: הוא יותר גדול ממני, הוא יותר קטן ממני, הוא שווה לי. ואז באמת מתרחש החיבור. העיקרון של העבודה הזאת נקרא "עשה לך רב וקנה לך חבר".

מתוך כנס גאורגיה, שיעור מספר 2, 06.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מה אני מעריך בחבר?
מה זה "קבוצה"?
תסנן את כל מה שמיותר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest