בריחתם של אסירי העולם הזה

הצורך באהבת החברים הוא כדי להגיע להשתוות הצורה עם הכוח העליון. במידה שבה אנחנו מתחברים בינינו, אנחנו משנים את המצב שלנו.

אנחנו כל הזמן נמצאים במצב של הנברא (מצב ב'), ומגלים בהדרגה חלק יותר ויותר גדול שלו, ובצורה כזאת אנחנו מתקדמים. למעשה, אנחנו חוזרים להכרה, להבנה ולהרגשה של מה זה להיות דומה לבורא, ואיך להגיע מחוסר ההתאמה להשתוות. זאת כל הדרך שלנו.

לכן, אין בדרך מצבים רעים, אלא אנחנו מתקדמים תמיד רק בכיוון הטוב. כל פעולה שאנחנו מבצעים לקראת החיבור, מכוונת להשגת המצב הטוב, שבו נשבור את המחיצות המפרידות בינינו, את חומות האגואיזם, ונגלה בתוך המעגל הכללי המשותף את מה שבאמת קורה שם.

ההסתרה שנוצרה על ידי המחיצות שמפרידות אותנו זה מזה הולכת ונעלמת, ואנחנו הולכים ומתחברים יותר ויותר. עד שכל הקירות האלה יקרסו, ויגיע גמר התיקון, גמר החיבור בינינו, ואנחנו נגלה את עצמנו כנברא אחד. בזכות זה נגיע להשתוות הצורה עם הבורא, שגם הוא אחד.

מכאן נובעים כל החוקים של הקבוצה ושל התיקונים שלנו. כל התיקונים הם תיקון של המחיצות האלה, שצריכות להפסיק להפריד בינינו. ועל אף שכולנו שונים, למרות כל ההבדלים האלה, שאיננו מוחקים אותם – אנחנו מתעלים מעל לכל המחיצות, מעל לכל ההבדלים ושם אנחנו מגלים את הבורא בצורה מלאה.

גם עכשיו אנחנו נמצאים במצב הסופי, רק שהמצב הרוחני האינסופי הזה נסתר מאיתנו, ואנחנו רואים לפנינו רק את הקבוצה הגשמית. אבל אם נתחיל להתחבר לקבוצה, ללא כל המחיצות שמפריעות לאיחוד ולקשר שלנו, אז היא תהפוך פתאום למבנה הדומה לבורא.

בפעם הראשונה שבה אנחנו מצליחים להרגיש, במקום את הקבוצה הרגילה, את הגוף האחד שדומה לבורא – אנחנו נגלה שם בפנים את ההתגלות שלו במידה הקטנה ביותר. זה נקרא לעלות מעל למחסום אל המדרגה הרוחנית הראשונה.

בסך הכול קיימות 125 מדרגות של עלייה או השתוות לכוח העליון, לבורא, וכל זה – בזכות החיבור בינינו.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 30.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
החיפוש אחר המסתורי והלא ידוע
הבושה של חוסר השוויון
לידתה של האהבה