"זוהר לעם", פרשת "עקב", אות ט': "… ומשום זה, הברכה שאדם מברך להקב"ה, מתעורר להשפיע ברכות מלמעלה לכל העולמות".
שאלה: מה זה "ברכה"?
תשובתי: ברכה היא כוח מיוחד מלמעלה, כוח הבינה, שמשפיע על המלכות. הבורא נקרא "מבורך" אם אני פונה אליו מתוך המלכות עם הבקשה שיבואו כוחות של השפעה, יחדרו לתוכי ויהפכו להיות חלק ממני.
כשאני כולל אותם בתוכי, זה אומר שאני מקבל ברכה, את תכונות הבינה שנכללות בתוך המלכות. בהתאם לתכונות שקיבלתי מהבורא, אני יכול לקרוא לו מבורך. אחרת אין לי את התכונות שבגללן אני יכול להעריך ולהודות לו.
לשם מה אני רוצה לקבל את התכונות האלה של הבינה? – כדי לא לקלל את הבורא, אלא לברך אותו. כלומר, אני משתדל לרכוש את כל התיקונים לא לתועלת עצמית, אלא רק כדי לאהוב, להוקיר, לברך את הבורא.
ולכן המילים "ברוך אתה" בברכות של התפילה מסמלות שאני כבר עברתי את התיקון שמאפשר לי לעבוד בכוונה על מנת להשפיע, קיבלתי את ברכתו, ועכשיו נמצא בעצמי בהשפעה ואהבה, ומברך את הבורא על ההזדמנות הזאת.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.03.2011
ידיעות קודמות בנושא:
יסוד כל התיקונים
שמחה – סימן ודאי להשפעה
שער הדמעות