בעומדי מול המראה

בעל הסולם, מאמר "הערבות":

"וזה אמרו: "וחוטא אחד יאביד טובה הרבה". שבשביל, שלא יכול להתאפק על תאותו הקטנטנה, גרם לדחיפה אחורנית לרוחניותו של העולם כולו."

בעל הסולם מסביר לנו את המערכת הכללית שבה אנחנו נמצאים. לאדם נדמה שהוא חי בעולם שמורכב מהטבע הדומם, הצומח והחי וכן שבעה מיליארד בני אדם. הוא לא מבין שבעצם זהו הבורא שבאופן כזה מציג את עצמו כלפיו. במקום אחר בעל הסולם כותב, שמי שמצער את חברו, הוא בעצם מצער את הבורא. לפנינו נמצאת מעין "תצוגה": שהבורא מצטייר לפנינו בצורה של דומם, צומח, חי ובני אדם, שנמצאים מסביבנו כדי להזמין תגובה מצידנו, שבעזרתם, יחד איתם אנחנו נוכל להגיע למטרה. את כל זה הוא הכין עבורנו, כדי להקל על הדרך שלנו להגיע למטרה.

אם היינו נמצאים ברצון לקבל אחד, שאינו מחולק לחלקים, מול האור האחד, שאינו מחולק ל"אור פנימי" ו"אור מקיף" ולעוד הרבה אורות והשפעות אחרות, אז אנחנו אף פעם לא היינו מצליחים לתקן את עצמנו. אבל הרצון לקבל שלנו יצא החוצה כתוצאה מ"שבירת הכלים" ומוצג לפנינו בצורות חיצוניות הפוכות ומנוגדות לנו. ככלל, אני שונא את הזולת במקום לאהוב אותו. אם הרצון היה בתוכי, הייתי אוהב אותו וממלא אותו, ואילו כך, אני רוצה לגנוב ממנו, לרוקן אותו, בזה שממלא רק את מה שנראה לי עכשיו שזה אני.

ולכן לפנינו נמצאת עבודה מיוחדת – בתפיסה המעוותת שלנו, בחושך ובעיוורון אנחנו יכולים לעבוד כאילו שאנחנו כבר מתוקנים.

אני לא אוהב, אני שונא את הרצון לקבל של הזולת, אני רק רוצה לגנוב ממנו, ועכשיו אני צריך להכניס אותו פנימה. כי השנאה והדחייה שמניעים אותי, בעצם מכוונים לא לזולת אלא לרצון לקבל שלי שמוצג לי כמישהו אחר. עושים לי תצוגה כזאת שקרית של הפנימיות שלי שכאילו נמצאת מחוצה לי, ובזה עוזרים לי להתייחס לפנימיות שלי בצורה הרוחנית המתוקנת. אם הרצון הזה היה מורגש כשלי, אז הייתי אוהב אותו ורוצה למלא אותו, ואילו עכשיו אני שונא אותו, דוחה אותו, רוצה לרוקן אותו. וזה עוזר לי לבנות יחס רוחני נכון. אפילו מבלי לשנות את היחס שלי לאחרים, אני רק צריך לשנות את הבנת התמונה, להכיר בכך שמה שנראה לי כמחוצה לי, זו המהות שלי.

מכאן ברור, שההשגחה העליונה משחקת איתנו במשחק מיוחד – על ידי העבודה עם הזולת אנחנו עובדים עם הרצון לקבל שלנו. השנאה והדחייה יוצרים את התנאים הנכונים, ורק אותה ה"עובדה" שהרצון הזה הוא לא שלי, מורידה אותי בינתיים מהגובה הרוחני של עולם אין סוף לעומק הגשמי של העולם הזה.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 07.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
העולם מסביב, זה אני תחת זכוכית מגדלת
האיחוד המתפורר
המחלה: שבירה מוחלטת