קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: עוד לפני עשר שנים לכל אדם היה איזה אידיאל משלו, וזה אִפשר לכל מיני קולקטיבים (קהילות) לעבוד בצורה יעילה. ואילו היום, אצל בני האדם נעלמו בבת אחד כל האידיאלים שנתנו להם אנרגיה. האם זה אומר, שבמקומם יופיע איזה אידיאל אחד חדש?
תשובתי: כן, זה אידיאל כזה, שאנחנו בתוך הסכום בינינו, בתקשורת נכונה זה עם זה, נתחיל למלא את עצמנו בהרגשה של קיום עליון, יותר גבוה, מאשר כל אחד מרגיש ביחידות. ובעד זה האנשים יהיו מוכנים לתת את הכול! אחרת, אילו חיים אלה? אחרת, מפחיד להביט למטה. קיים רצון כל הזמן לרחף באוויר.
בתוך האיחוד שלנו אנחנו צריכים למצוא את הכוח הכללי המשותף, שמחייה, מאחד, תומך בנו ומזין אותנו בהדדיות, כוח שקיים לא בכל אחד מאיתנו, אלא שנוצר בינינו, רק בשילוב נכון, בשיתוף פעולה הדדי נכון.
שאלה: אם לתוך קולקטיב כזה היה מגיע אדם זר, והיה מצליח להשתלב לתוכו ולגעת באידיאל המשותף, מה הוא היה מרגיש?
תשובתי: האדם מגיע לדרגת חיים אחרת לגמרי. פתאום נהיה לו מובן, שבחיים האלה ניתן לקבל כאלה תחושות, כזאת התפעלות, שלא קיימות באף מקום: לא בבית ולא במשפחה, לא ברחוב ולא בחנויות הענקיות, בשום מקום. לא ניתן לראות את זה בטלוויזיה, לא ניתן למצוא את זה באינטרנט, ולכן אנחנו נכנסים לדיכאון, נמצאים במצב "כבוי".
ואילו כאן, האדם פתאום מתחיל להבין שהוא "נכנס וחודר" לתוך איזה עולם אחר! לא רק שהוא מתמלא בשמחה, אלא גם ב"אור פנימי", שלגמרי לא קשור לשום תופעות גשמיות.
הוא מוכן לעבוד בחינם, מה שנקרא, למען הרעיון, רק כדי להרגיש שההתגלמות של האור נותנת לו חיים.
מתוך התוכנית "דרך הזמן", 20.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
מפעל אידיאלי של החברה האינטגרלית
סוד ההצלחה
משכורת גבוהה לא מצילה מדיכאון
