במה יעסקו המובטלים?

הקשר ההדדי בין בני האדם מתבסס על כך שאנחנו, בראש ובראשונה, מגיעים להומיאוסטאזיס, לאיזון כללי. כלומר, אנחנו לא צורכים יותר ממה שנחוץ עבור כולנו.

ואז מתפנה לך חצי מזמן העבודה. אתה עוסק בעבודה שבאמת חיונית עבור בני האדם. נניח שאתה מייצר מקררים או מכונות כביסה, משהו הכרחי, איכותי, נורמלי. אם מחר אנחנו נמציא מערכת אחרת, שצורכת פחות אנרגיה, אז נחליף את המקרר הישן בחדש. כלומר, הכול צריך להיות מכוון לחיסכון באנרגיית החשמל, בחומרים וכן הלאה.

על כל דבר נעשה את החשבון רק לשם השגת האיזון. ואת כל מה שמפר את האיזון ואינו נחוץ, אנחנו נוציא מחיי היום-יום שלנו. אם כך, יוצא ש-50-60% מהאנושות שעובדת יהפכו למובטלים. זה נפלא! הרי הם לא עושים שום דבר טוב, ועצם זה שהם מפסיקים לעבוד – זה כבר מועיל.

ממה הם יתקיימו? – ממה שכולם יתקיימו. אנחנו נרוויח רק את מה שנחוץ ביותר עבור העולם. היום אנחנו מרוויחים פי 20 יותר ממה שנחוץ, ובמקביל לכך מחצית מהאנושות סובלת מרעב. וכך אנחנו נרוויח בדיוק כמה שנחוץ עבור כולם, כדי שאף אחד לא יהיה רעב.

בלתי אפשרי? – אפשרי! יתפנה חצי מיום העבודה. מה נעשה בזמן הזה? נאכל זה את זה? – לא נאכל. אנחנו נעסוק בדבר מאוד פשוט: נלמד כיצד ליצור איזון בינינו לבין הטבע. וכאן ניעזר באמצעי החינוך ההמוני.

מתוך ישיבת תוכן בנושא הערבות, 25.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
התשובה לכלי התקשורת: כלי החינוך
הסוד: כיצד למנוע את האסונות
צפוי מחסור במקומות העבודה בעולם