בירור של ההתחלה לאחר הסיום המוצלח

בכל שעות היום אני צריך להרגיש את עצמי תחת שליטת ההשגחה הנצחית והשלמה שכביכול כבר נתגלתה לפניי. אם כך אני עושה, המקובלים מחייבים אותי להקדיש חצי שעה ביום לבדיקה ובחינה של עצמי, לדוגמה בתחילתו של שבוע חדש. במצב האידיאלי, אם אני מצליח להחזיק את עצמי בקביעות מעל לדעת, אני צריך לבדוק את נקודת הזינוק שלי בדעת. בכך אני מחדש את העבודה שלי וכולל בתוכה יותר ויותר עמקות.

לדוגמה, השׂגתי הצלחה כך שעבדתי עם איזה רשימו (X). עכשיו מופיעה לי הזדמנות לרדת ולבדוק מה היה הרשימו הזה, ואחר כך לחדש את העבודה. וכך שוב ושוב שבע פעמים, עד שמהחסד אני מגיע למלכות, לשבת. כשאני עובד בחג"ת, אני יוצר ג' קווים. בנה"י אני מחדיר אותם ברצון לקבל, והיסוד הופך לסכום של כל הימים. את כל אחד מהימים האלה אני בודק על ידי רצון יותר גבוה, עביות של תכונה חדשה. ובאופן שלם הם מרכיבים עשׂר ספירות. את ה"ראש" שלהם (חב"ד) אנחנו משׂיגים מאוחר יותר.

בקנה המידה של הבריאה, מדובר על תקופה של "ששת אלפים שנים" של תיקונים, לאחריהם מגיע האלף השביעי, הוא המנוחה. התהליך הזה מתחלק לחלקים תואמים שכל אחד מהם מקביל (אנלוגי) לשלם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 03.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
התחדשות שבועית
לוח שנה רוחני