דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ביקורת צודקת או פגם?

ביקורת צודקת או פגם?

שאלה: איך אפשר להבדיל בין ביקורת צודקת לפגם ביחס לאהבת חברים?

תשובתי: צריך להשתדל לברר את הכול באופן יסודי. אבל כל הבירורים צריכים לנבוע מהתנאי האחד ההתחלתי שנקבע, כלומר, ההתחלה והסוף צריכים להתחבר במקום אחד, שאנחנו עורכים את הבירור הזה לטובת הכלי/הרצון הכללי המתוקן.

תנאי כזה חייב להיות קיים, ובאמצע יכולים להתבצע הבירורים. כל בירור הוא התנגשות, מאבק, מריבות. כל בדיקה מורכבת מכך שאתה מחבר חומרים שונים שאינם דומים זה לזה, מנוגדים זה לזה, ובודק במה הם נבדלים. הבדיקה תמיד מתבססת על השוואה בין שני ניגודים, עד כמה הם סותרים זה את זה ובמה.

ואם מתעמקים עוד יותר בבירור, אז זוהי בדיקה של כל תכונה ביחס לרעל של הנחש, ביחס ל"לב האבן", לרע האמיתי. כך מתבצעות כל הבדיקות, על אף שאיננו מודעים לכך, אבל הן כולן נערכות ביחס לרצון האגואיסטי "נטו", ביחס לאגו הענק. מפני שביחס לאור איננו יכולים למדוד שום דבר.

לכן בקבוצות יכולות להיות התקוטטויות ומריבות, אבל כל בירור חייב להתחיל רק מנקודה כזאת שמאפשרת להתקדם ולבנות. כמו שנאמר: "סתירת זקנים – בניין".

אנחנו מסכימים לברר ולהרוס את מה שלא (כמו שנאמר: דווקא "סתירה" של זקנים) וזה יהיה לטובת הבנייה ויעזור לנו סוף סוף להגיע לחיבור הנכון. וגם הנקודה ההתחלתית והנקודה הסופית צריכות להיות נכונות.

כיצד אנחנו יכולים לדעת מהן הפעולות הנכונות? – פעולות נכונות הן פעולות שמכוונות לטובת הכלל, לרווחת כולם.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 02.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שהחמור יעבוד לטובת האדם
אם הקבוצה מתפצלת לתתי-קבוצות
הקבוצה כמבנה והקבוצה כקשר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest