דף הבית / חינוך, ילדים / תלוי בין שמים לארץ

תלוי בין שמים לארץ

שאלה: אדם מגיע לקבוצה האינטגרלית מבחוץ. יכולות להיות לו כל מיני דאגות שקשורות לעולם הגשמי, סכסוכים, בעיות עם הילדים, וכולי. איך אפשר לממש את המעבר מהדאגות היום יומיות לאינטגרציה?

תשובתי: על כל זה אנחנו צריכים לדון בקבוצה. אבל לדון דווקא במגמה של עלייה מעל לבעיות הגשמיות. כל מיני בעיות של מין, אופי, כל מה שיכול לצוץ בינינו, אנחנו צריכים להוציא בצורה כנה ולדון בזה. אנחנו הרי קבוצת מחקר, אנחנו חוקרים את עצמנו. לכן אנחנו צריכים להיות לגמרי כנים ומעוניינים בניתוק מה"אני" הבהמי שלנו ולהתעלות מעליו ל"אני" האינטגרלי שלנו, שכבר הופך ל"אנחנו". לכן אסור להסתיר שום דבר, וגם אין כל צורך בכך.

אבל, יחד עם זה, לא צריך להתעמק, "לטחון" את כל הרגעים האלה: את האופי שלך, את האופי שלי, חן של מישהו, התעוררות הורמונלית בהמית. על כל זה אנחנו צריכים לדון בקיצור, כדי לעזור לכל אחד ולכולם להתעלות מעל כל זה ולהחזיק את עצמנו דווקא במצב הזה, בכך שמבינים ומרגישים את כל הבעיות בגוף הבהמי שלנו, ובמקביל לכך, להרגיש ולהבין שבדרגה הבאה הם אינם קיימים.

בפער הזה שנוצר בנו בין השכבות, אנחנו כל הזמן נחזיק את עצמנו במצב תלוי, כאילו בין שמים לארץ. לאורך זמן ממושך המצב הזה יתעורר בנו וירגש אותנו: כל הזמן יופיעו בנו התעוררויות כלפי מעלה או כלפי מטה, וכדומה. בזה כל העבודה שלנו.

אני צריך לברר במצבים האלה איזה שהם מאגרים פנימיים שלי של ספקות, התפעלויות, השתוקקויות, כדי לעמוד בצורה איתנה בעמדה שלי, כדי לעלות כמו בלון הליום מהרצפה לתקרה, בכך שמשאיר על הרצפה את כל התכונות, ההשתוקקויות, הרצונות, ההתעוררויות האגואיסטיים שלי. אני רואה את כל זה, אבל אני עצמי, בתוכי, רוצה לממש את עצמי במדרגה הבאה.

מתוך תכנית מס' 19 על החינוך האינטגרלי, 01.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
גדלות הרצונות הרוחניים
חום וקשר ללא תחליף
הצורך באיחוד

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest